כ"א תשרי תשפ"א
כפתיחה אין מתאים מלעסוק בפתיחותיו של רש"י, כלומר בביאוריו הראשונים לכל חוּמש. עיון בביאורים אלו יגלה שחורז אותם מכנה משותף: ערכו של עם ישראל וחיבתו בעיני הבורא.
י"ב תשרי תשפ"א
מענייני חג הסוכות
כ"ב אלול תש"פ
פרשיותינו פותחות במילים "אַתֶּם נִיצָבִים הַיּוֹם כּוּלְכֶם לִפְנֵי ד' אֱלֹקֵיכֶם". הלא גם לולא נכתבה המילה "כּוּלְכֶם" היה ברור שהנמען הוא כולנו, כבכל התורה כולה?
א' אלול תש"פ
אתגרים רבים עומדים בפני עַם ישראל עִם כניסתו לארצו, כשכיבוש הארץ וחלוקתה, על כל מורכבותם, אינם דווקא הקשים שבהם...
י"ז אב תש"פ
לאחר שבשבת שעברה שמענו את קריאת הפרשיה הראשונה מפרשיות קריאת שמע מופיעה הפרשה השנייה בפרשתנו...
ג' אב תש"פ
חומש דברים כולו מהווה מעֵין חזרה כללית על התורה כולה. חזרה שהיא גם דברי הפרידה שנושא משה רבנו לעם.
ב' אב תש"פ
על אורה המיוחד של שבת חזון.
י"ח תמוז תש"פ
בסוף הפרשה הקודמת קראנו על המעשה בזכותו זכה פנחס למעלות ולברכות המוזכרות בראש פרשתנו – "ברית שלום" "כהונת עולם" ועוד. אם נחשוב שוב על המעשה אותו עשה פנחס – אין הוא מזכיר…
ד' תמוז תש"פ
פרשתנו פותחת במילים "זֹאת חוּקַּת הַתּוֹרָה...וְיִקְחוּ...פָרָה אֲדוּמָה תְּמִימָה...", הזאת אפרה של פרה זו מטהרת מטומאת-מת. תהליך זה איננו נקרא בכינוי הרגיל, 'מצוה', או…
