שמע: אחד | ואתחנן תשפ"ב
לכשנקשיב באמת נגלה כי העולם וחיינו אינם בליל של הֶבזקים או אוסף מקרי של נראטיבים אלא כולו דרכים שונות בהן מתגלה יוצר-הכל האחד.
הרב יהושע וידר ט"ו אב תשפ"ב
חומש דברים הינו חומש של "חזרה כללית" המתמצתת את התורה כולה לקראת מימושה כחוקת-חיים של עם-קודש. משום כך מופיעים בו בצורה מרוכזת יסודות רבים באמונה וכמות רבה של מצוות. גם כחומש שכולו כזה מיוחדת בתוכו פרשתנו, פרשת ואתחנן, כפרשה שמופיעות בה הן עשרת הדיברות והן הפרשיה הראשונה של קריאת-שמע הכוללת את יסודות הקשר אל הקדוש-ברוך-הוא.
לוּ היינו מבקשים מאנשים לומר מהו הפסוק, בה"א הידיעה, המבטא את אמונתו של עם ישראל, ודאי היו מציינים את הפסוק בפרשתנו "שמע ישראל, ד' אלקינו ד' אחד". הוא הפסוק לאורו עיצבו ומעצבים מליוני יהודים לאורך כל הדורות את חייהם, והוא הפסוק שמתוך אמירתו מסרו מליוני יהודים את חייהם על קידוש השם.
תקצר כמובן היריעה, כל יריעה, מלבטא את עושר תכניו, ואף על פי כן גם מפגש חלקי תמיד פותח פתח לרצון הפנימי להמשיך ולהתוודע אליהם. ואכן המילה הראשונה בפסוק היא "ֹשְמַע", הַקְשֵב, הֱיֶה נכון להקשיב. כך נפתח הפתח לבניין רוחני של אמת. בדורנו במיוחד דרושה לעתים גבורה כדי להתנתק ממבול מסיחי-הדעת מההקשבה הפנימית המציפים אותנו. פרסומות, מבזקי-חדשות, צורות-בילוי שנועדו להשתיק כמעט באלימות את הקול הפנימי המתחנן לתשומת ליבנו.
הפסוק מסתיים במילה "אחד" המפגישה אותנו עם שיאו של המסע המתחיל בנכונות להקשבה פנימית. לכשנקשיב באמת נגלה כי העולם וחיינו אינם בליל של הֶבזקים או אוסף מקרי של נראטיבים אלא כולו דרכים שונות בהן מתגלה יוצר-הכל האחד. גילוי זה יוביל אותנו הלאה, אל ה"וְאָהַבְתָּ", והֶמשך, אם נרצה, יבוא...