פרשת בא תשע"ו

החודש הזה לכם ראש חודשים

 

בפרשתנו, פרשת "בא", זוכה עם ישראל במצוות קידוש החודש, מצווה מיוחדת במינה ההופכת את ישראל לשותפים בהחלת הקדושה בתוך הזמנים, כפי שאנו מברכים בתפילות ראשי חודשים ושאר מועדי השנה- "מקדש ישראל והזמנים". ננסה להתבונן מעט בעומק הביטוי "ראש חודשים", בדרכו של הנצי"ב.

"לכם ראש חודשים- לכם דווקא החודש הזה מובחר בשנה. וכמו שחודש תשרי הוא המובחר במה שנוגע לצרכי העולם, משום שבו נברא העולם, וכלל גדול הוא, שבאותו יום שנברא אותו דבר- מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר, ומזה הטעם- טבע האש במוצאי שבת קודש, רותח יותר, משום שאז נברא...ומשום הכי בחודש תשרי עיקר דינו של אדם על כל השנה, משום שבו ביום נידון אדם הראשון...וכך בחודש ניסן נוצרה בראשונה סגולת עם ה' ביציאת מצרים, על כן אותו החודש מסוגל להתחזק בעבודת ה' על ידי סיפור יציאת מצרים שגורם אמונה וביטחון."

אנו רגילים לחשוב כי חשיבותו של יום ההולדת של אדם, נובעת מהעובדה שבאותו היום הוא נולד. מדברי הנצי"ב אנו למדים יסוד עמוק הרבה יותר- העובדה שאדם נולד ביום מסוים, היא תוצאה וביטוי לאור הפנימי הצפון באותו היום. הקדושה שבזמן היא שגרמה לאירוע הלידה להתרחש, ולכן בכל שנה באותו התאריך זורח אותו האור ומאפשר לידות חדשות. האירוע שקרה בזמן מסויים הוא רק גילוי לעוצמה הפנימית הקיימת באותו הזמן.

לכן, מובן יותר מדוע מצוות קידוש החודש קדמה  ליציאת מצרים. חודש ניסן הוא ראש החודשים, ולאור זאת זכו בני ישראל להיגאל דווקא אז.

יתר על כן, המצווה על בית הדין לקדש את החודש, מבטאת את הכח של עם ישראל ליצור קדושה, ולא רק להוציא אותה אל הפועל. הקב"ה מצפה מאיתנו להיות שותפים ב"חומר הגלם" של הקדושה בעולם, וכתוצאה מכך- העולם זוכה להופעת קדושה זו במציאות בפועל.

חודש ניסן, שהוא ראש חודשים, הוא זמן לידת עם ה' ביציאת מצרים, והוא גם הראש והמקור לגאולת העולם. אנו מצפים, בשנה זו של מוצאי שביעית, להתגשמות דברי חז"ל במדרש: "במוצאי שביעית- בן דוד בא"- עוד בשנה זו, אמן.

 

שבת שלום ומבורך!

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.