ממה אנו מתבסמים?
ידועה האמירה שחודש אדר מקביל לחודש אלול וחודש ניסן לחודש תשרי. חודש אדר מסיים לנו תקופה, ימים אחרונים של חורף והמתנה לאביב שכבר מבצבץ בצורת פרחים צבעוניים שאט אט מופיעים סביבנו.
הרבנית יעל יעקובוביץ י"ד אדר תשפ"א
ידועה האמירה שחודש אדר מקביל לחודש אלול וחודש ניסן לחודש תשרי.
חודש אדר מסיים לנו תקופה, ימים אחרונים של חורף והמתנה לאביב שכבר מבצבץ בצורת פרחים צבעוניים שאט אט מופיעים סביבנו.
חודש אדר הוא זמן של חשבון נפש והשנה חודש אדר אכן מסיים לנו שנה בה הקב"ה הביא עלינו מגיפה ואיתה התמודדויות שלא חלמנו שנצטרך לעבור. כל אחת ועניינה כל אחת וחוויותיה מהשנה שחלפה. לרובנו פורים היה החג האחרון שחגגנו עם אנשים בלי מסיכות ומסכים.
כל שנה בפורים אני מעיינת בלימוד של הרבי מסלונים על "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע".
הרבי מסלונים מפרש כי ההתבסמות בפורים היא מעצם הפורים "לבסומי בפוריא" כתוב ולא לבסומי ביין בפוריא".
אם נעמיק בגודל היום הזה נראה כי נוכל להגיע להתבסמות עד שלא נבחין בין טוב לרע ונראה את כל המציאות בשורשה, כל זאת בלי טיפת יין.
ישנם 3 צירים בעבודת ה':
האדם מול בוראו
האדם מול חבריו
האדם מול עצמו
בכל אחד מהמימדים יש לנו זמנים/סיטואציות שהם בבחינת "ארור המן" ויש זמנים שהם בבחינת "ברוך מרדכי".
בציר הראשון של האדם מול בוראו יש זמנים של "ארור המן" האדם מרגיש רחוק מהשם יתברך , נראה לו לעיתים כאילו הוא הושלך לגמרי מהקב"ה.
יש זמנים של "ברוך מרדכי" של תחושת קירבה אינסופית , שפע זורם ותחושת הודיה עצומה כלפי רבש"ע, עוטפת את האדם.
בפורים יכול האדם לשאוב ממעיין השימחה עד שירגיש בליבו שבאמת אין הבדל בין הזמנים, ובין כך ובין כך נקראים בנים. הבנה עמוקה שמצד ה' יתברך הוא תמיד פה, ואנו תמיד בניו.
זאת אנו רואים בקריאת המגילה בה לכאורה הקב"ה מסתתר אך למעשה הוא שם ונוכח כל הזמן.
בציר השני האדם מול חבריו יש זמנים של "ארור המן" שאת מלאה בקורת על הסביבה או שהחברויות והקשרים אינם מיטיבים . יש חברים שהם בבחינת "ברוך מרדכי" קרובים לליבו והקשר איתם מרבה טובה בעולם.
בפורים יש עניין להרבות הידידות והרעות ע"י משלוח מנות ומתנות לאביונים, ודווקא טוב לתת למי שהוא רחוק ממנו . בבחינת "לך כנוס" ליצור חיבורים אל מול הפירוד שקיים. (לעיתים העבודה היא של חיבור פנימה שיאפשר חיבור בריא החוצה ולאו דווקא חידוש הקשרים בפועל). כך יתעלה להסתכלות עמוקה שאין באמת הבדל בין הקשרים.
בציר השלישי האדם מול עצמו יש בו שני עניינים :
מחיית עמלק בסור מרע והדור קבלוה ברצון בעשה טוב.
האדם עלול לחיות בפירוד, בזמנים בהם עוסק בתורה ובמצווה הוא בבחינת "ברוך מרדכי" ובזמנים של "ארור המן" הוא יהיה שקוע בתאוות ובעניינים מקולקלים. בפורים אנו רוצים להתעלות למדרגה של הבנה וחיים הרמונים. האדם שעסוק בעניינים הגשמיים ומעלה ומעדן אותם כפי רצון ה' מחבר שמיים וארץ ואז אין הבדל בין הזמנים כי הכל ברא לכבודו.
אפשר עוד הרבה להעמיק בכל נקודה אבל בעיקר כדאי להתפלל ולשמוח ביום הפורים ולהתבסם מעצם עניינו של היום.
פורים שמח אהובות!!