ויבואו מדבר סיני | יתרו תשפ"ג
השכינה שורה רק כשעם ישראל מאוחד. כיון שלכל יהודי יש אות בתורה- רק בחיבור כל נשמות ישראל נשלמת התורה. לכן, האחדות אינה עניין צדדי בקבלת התורה. היא תנאי יסודי.
הרב רונן טמיר י"ט שבט תשפ"ג
בפרשת יתרו, מגיע עם ישראל לשיא אליו התקדם צעד אחר צעד, מאז יציאת מצרים. בהר סיני זוכה עם ישראל לגילוי שכינה קולקטיבי, במעמד מכונן בו כורת הקב"ה ברית עם ישראל, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".
את ההגעה של עם ישראל להר סיני מתארת התורה בפרוטרוט. "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני, ויחן שם ישראל נגד ההר". ננסה לבאר את הפסוק, בדרכו של "אור החיים" הקדוש.
"אכן, כוונת הכתוב הוא להקדים ג' עניינים, הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה, שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם נחלת שדי, היא תורתנו הנעימה.
הא', הוא התגברות והתעצמות בעסק התורה. כי העצלות, הוא עשב המפסיד השגתה, ולזה תמצא כי כל מקום שיזכירנה ה' לתורה- ידקדק לומר לשון חוזק ואומץ, עד גדר שימית עצמו עליה...ותראה, כי לא תושג ההשגה אלא בהתעצמות גדול, וכנגד זו אמר הכתוב 'ויסעו מרפידים'...נתכוון לומר שנסעו מבחינת רפיון ידיים, והכינו עצמם לעבוד עבודת משא בנועם ה'."
היסוד הראשון לקבלת תורה- הזריזות והנחישות. כפי שמבאר הרמח"ל במסילת ישרים, העצלות נובעת מיסוד העפר- החלק הגשמי שבאדם. הזריזות, לעומתה, היא כח רוחני, הנובע מהנשמה. כדי לקבל תורה יש לבנות כלי קיבול מתאים, והוא מידת הזריזות.
"ועניין ב', הוא השפלות והענווה, כי אין דברי תורה מתקיימים, אלא במי שמשפיל עצמו, ומשים עצמו כמדבר. וכנגד זה אמרו 'ויחנו במדבר'- פירוש, לשון שפלות וענווה, כמדבר, שהכל דורכים עליו".
היסוד השני- מידת הענווה. כדי להיות ראוי לקבלת תורה, יש לפנות מקום. הענווה וסילוק האנוכיות- מאפשרת לאור האלוקי לחול, ככל שהאדם אנוכי פחות- כך הוא ראוי לקבל את "אנכי ה' ". חז"ל מבארים במסכת סוטה, שמי שנגוע בגאווה- אין הקב"ה יכול לדור עמו בכפיפה אחת. קל וחומר שמעמד כה נשגב של קבלת תורה והשראת שכינה- תלוי במסוגלות להיפטר מהצורך להיות נוכח, ולאפשר התמקדות בדבר האמיתי- בנוכחות האלוקית.
"ועניין ג' הוא בחינת יעוד(-התוועדות) חכמים, בהתחברות בלב שלם ותמים, לא שיהיו בד בבד(-בודדים) אלא יתוועדו יחד, ויחדדו זה לזה, ויסבירו פנים זה לזה, וכנגד זה אמר 'ויחן שם ישראל'- לשון יחיד, שנעשו כולם כאיש אחד, והן עתה הם ראויים לקבלת התורה".
היסוד השלישי- יסוד האחדות. "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", השכינה שורה רק כשעם ישראל מאוחד. כאשר אדם רואה שישים ריבוא מישראל- הוא מברך "ברוך חכם הרזים". הרז הפנימי, האלוקי, שמתגלה בישראל- תלוי באחדות נשמות ישראל. ר' צדוק הכהן מלובלין, מבאר נקודה זו ואומר, כי כיון שלכל יהודי יש אות בתורה- רק בחיבור כל נשמות ישראל נשלמת התורה. לכן, האחדות אינה עניין צדדי בקבלת התורה. היא תנאי יסודי.
מדברי "אור החיים" הקדוש, יש ללמוד גם על הדרך לקנות קניין תורה במישור האישי. שלושה תנאים יסודיים אלו לקבלת התורה- הזריזות, הענווה והכלליות, הם גם התנאים לקניין תורה של כל אחד ואחת. ככל שנזכה לטעת בנפשנו את המידות החשובות הללו- כך נאפשר לדבר ה' לחול בנו, ולהאיר את אישיותנו.
שבת שלום ומבורך!