מאי חנוכה

זכינו השנה, וראש חודש טבת חל בשבת קודש. זוהי הנקמה המתוקה ביוונים, שביקשו לבטל מעם ישראל את מצוות ראש חודש ושבת. ננסה להתבונן מעט בשמו של חג החנוכה, ולקשר אותו אל פרשת השבוע.

הרב רונן טמיר כ"ט כסלו תש"פ

זכינו השנה, וראש חודש טבת חל בשבת קודש. זוהי הנקמה המתוקה ביוונים, שביקשו לבטל מעם ישראל את מצוות ראש חודש ושבת. בתפילה נוציא שלושה ספרי תורה- בראשון נקרא את פרשת מקץ, בשני ראש חודש ובשלישי נפטיר בענייני חנוכה.

ננסה להתבונן מעט בשמו של חג החנוכה, ולקשר אותו אל פרשת השבוע.

ידועים דברי חז"ל בדבר המקור לשם החג. מלבד חנוכתו המחודשת של המקדש, דרשו חז"ל את שם  החנוכה כנוטריקון: חנו בכ"ה, על שם הניצחון במלחמה והמנוחה שנחו החשמונאים בכ"ה כסלו. מה פשרה של המנוחה והחניה, שמובלטים כל כך בניצחון על היוונים?

בפרשת השבוע, נקרא יוסף בפי פרעה "צפנת פענח". בדרך הפשט, זהו ביטוי לכוחו של יוסף לגלות ולפצח צפונות, לפתור את חלומו הסתום של פרעה ולהסיק ממנו מסקנות אופרטיביות. הנצי"ב מציג תובנה מכיוון נוסף לשמו זה של יוסף הצדיק: "שם 'פענח' מורכב משני שורשים: 'פע'- מלשון הופעה וכבוד, ו'נח'- מלשון נחת ועונג הנפש. והכוונה שקראו בזה השם אחר שגידלו והרים כבודו, הוא משום שנתפעל פרעה מעוצם כוחו של יוסף. שהרי מי שחי כמה שנים בשפלות, ומתעלה פתאום במעלה גבוהה מאד- אי אפשר לו לסבול, וקרוב מאד שייצא מדעתו או שימות. והרי פרעה רואה אשר יוסף 'מבית האסורים יצא למלוך', ולא נשתנה כוחו. שנית, מי שאינו מורגל כי אם בעבדות והכנעה- אינו יודע איך להנהיג שררה פתאום, והרי יוסף מעבדות הגיע להנהגה נפלאה. מזה אמר פרעה שיוסף מעיקרו אינו עבד ואינו שפל, כי אם בכוחו להיות רם ונישא, אלא שלא היה בפועל על פי סיבה, ולכן אחרי שהגיע לכך- הוא עומד על כוחותיו העיקרים(- הטבעיים), וזוהי הוראת השם 'צפנת פענח'- הוא האיש אשר בכוחו צפונה הופעת השררות(-ההנהגה) והנחת".

המנוחה היא ביטוי לאיזון פנימי באדם. ככל שהאדם פועל על פי הכוחות בהם הוא ניחן- הוא חש מנוחה ופחות זקוק להשקעת מאמצים, ויחד עם זאת חווה פחות שחיקה ועייפות. פרעה הבחין כי יוסף הצדיק מסתגל במהירות מופלאה למעמדו החדש, והסיק מכך שיוסף אינו אסיר או עבד בטבעו. אמנם הוא עבר שנים ארוכות של עבדות ומאסר, אך אין הדבר מעיד על אישיותו העצמית. בדומה לכך כותב הרב קוק על העבדות והחירות בישראל: " ההבדל בין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצוא עבד משכיל, שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך- בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד."

אם כן, המנוחה אינה רק מצב טכני. המנוחה הפנימית היא המעידה על הטבע העצמי. המנוחה לה זכו החשמונאים בחנוכה היא המעידה יותר מכל על הניצחון הפנימי שלהם על היוונים, שהוא יותר מהותי ויותר חשוב מהניצחון המעשי.

יהי רצון שנזכה להאיר בנו מהאור הגנוז של נרות החנוכה, ומהאור של ניצחון החשמונאים על היוונים, ומתוך כך נזכה לשפע רוחני גדול בכל המישורים, שפע שמלווה במנוחה וישוב הדעת לפרט ולכלל.

שבת שלום, חודש טוב וחג חנוכה שמח!