כל מעשיך בספר נכתבים | הרב משה פליקס | וישב תשפג
אדם פועל פעולת בעולם הזה, אך אין הוא מודע עד כמה פעולותיו משפיעות, אם הדבר נכתב בתנ"ך אות הוא שהעניין חשוב לדורי דורות ואפילו גדולי עולם (לפעמים מחמת ענוותנותם) לא מודעים עד הסוף לגודל ושגב ההשפעה של המעשים שלהם
הרב משה פליקס כ"ב כסלו תשפ"ג
"וישמע ראובן ויצילהו מידם"
על הפסוק במגילת רות המתאר את דאגתו של בעז לרות מובא בילקוט שמעוני
"אמר רבי יצחק בא הכתוב לומר כשאדם עושה מצוה יעשה בלב שלם, אילו היה יודע ראובן שהכתוב מכתיב עליו "וישמע ראובן ויצילהו מידם" בכתפו היה מטעינו ומוליכו אצל אביו, אילו היה יודע אהרן שהכתוב מכתיבו "וראך ושמח בלבו" בתופים ובמחולות היה יוצא, אילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיבו "ויצבט לה קלי" עגלים פטומות היה מאכילה..."
מדרש זה נראה במבט ראשון תמוה, וכי אותם גדולי עולם – ראובן, אהרון ובעז – היו פועלים אחרת אם היו יודעים שכותבים עליהם? היעלה על הדעת שפעולתם תושפע מהעובדה שהעניין מתפרסם לרבים?
הסביר ה"שפת אמת" בשם סבו
"שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה עמ"ש במד' אלו הי' יודע ראובן שהכ' יכתוב עליו למען הציל כו' על כתיפו הי' מביאו כו' וח"ו שהי' עושה מפני הכבוד שיעיד עליו הכתוב רק אלו הי' יודע שהדבר נוגע כל כך שהכ' יכתוב כו' עכ"ד"
פירוש: אדם פועל פעולת בעולם הזה, אך אין הוא מודע עד כמה פעולותיו משפיעות, אם הדבר נכתב בתנ"ך אות הוא שהעניין חשוב לדורי דורות ואפילו גדולי עולם (לפעמים מחמת ענוותנותם) לא מודעים עד הסוף לגודל ושגב ההשפעה של המעשים שלהם.
הרי מה פירוש הביטוי לעשות רושם (במובנו החיובי)? הכוונה היא שהעניין נחקק במציאות הוא נרשם (=נכתב) ברושם בל ימחה.
לכן פותח המדרש: "כשאדם עושה מצווה יעשה בלב שלם", היינו ישקיע את כל כוונתו במצווה כיוון שהשפעת המצווה היא מעבר להשגתנו.
אך אם יטעון אדם ויאמר - ניחא אצל אותם גדולי עולם שבאמת דבריהם נחקקו בספר, אך מה אני ומה מעשי חשובים, הרי הם לא נכתבים בשום מקום?
לזאת מסיים המדרש:
רבי כהן ורבי יהושע דסיכנין בשם רבי יהושע בן לוי לשעבר אדם עושה מצוה נביא כותבה, ועכשיו אדם עושה מצוה מי כותבה, אליהו ומלך המשיח והקב"ה חותם על ידיהם שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב:
כל מעשה ומעשה שלנו נכתב, יש לו משמעות והשפעה עצומה עלינו ועל כל העולם כולו.
וכך כותב הרב זצ"ל באגרותיו (אגרת שא) – הבנה זו, על השפעת האדם במעשיו על כל העולמות היא הנותנת לו כח ותעצומות לעבוד את ה' מתוך שמחה אמיתית, שהרי ככל שהאדם יותר מודע לגודל ושגב מעשיו כך הוא מתמלא אנרגיות רוחניות והרפיון מסתלק ממנו.