חיפוש

בפרשתנו אנו עוברים מהאירועים הגדולים של יציאת מצרים ומתן תורה לבניית המשכן.

הרב יהושע וידר ב' אדר תשע"ט

היציאה ממצרים, קריעת ים סוף ומעמד הר-סיני, עם כל גודלם והחותם המכונן שהטביעו בעיצוב דיוקנו של עם ישראל – היו ארועים, התגלויות אלוקיות שהתרחשו בזמן מסויים וחדלו. החל משבת זו אנו קוראים בפרשיות השבוע על עליית מדרגה בביסוס קשרו של עם ישראל לאלקיו – על בניית המשכן וכליו.

 לעומת אותם ארועים גדולים שהיו וחלפו, המשכן נשאר איתנו באופן קבוע ומהווה מוקד של השראת השכינה עלינו והתגלותה משמי-השמיים בעולם החומר בו אנו חיים, ועם זאת – גם מוקד של פנייתנו אנו אל מקור חיינו האלוקי בתפילה ובהקרבת הקורבנות.

 המקובל בסדרי חיי העמים הוא שכשמתעורר הצורך לפרוייקט לאומי רחב היקף ועתיר הוצאות מממנים אותו באמצעות הטלת מס על האוכלוסיה. בניית המשכן, לעומת זאת, עם כל חיוניותה לקיומנו הלאומי כעם שיסוד קיומו הוא הדבקות באלקיו, נשענת על נדבת ליבם של בני ישראל. המסר החבוי בכך מלמד אותנו על מהותו של המשכן – מה שמתרחש בו איננו "פולחן" במובן הצר של המילה, מעֵין 'תשלום מס' דתי שבאמצעותו מְרַצִים את הבורא ומושכים שפע לחיינו אלא קודם כל ביטוי של רצון עמוק, אישי ולאומי, לקִרבת אלקים. לקשר משמעותי איתו.

 וזהו עיקר רצון הבורא מאיתנו – לא ש'נסכים לדרישותיו' אלא בעיקר, וקודם כל, שנִרצֶה אותו.

שבת שלום ומבורך!