שמיעה וראיה במתן תורה
בסוף הפרשה חוזרת התורה לעסוק במתן תורה, ומענין שבפרשיות שעוסקות במתן תורה יש הרבה ביטויים של שמיעה וראייה. מדוע גם לראות וגם לשמוע? מדוע לא הסתפק ה' רק בלהגיד את עשרת הדברות (כמו שאמר את שאר התורה- דרך משה) או רק בלהראות את הדברות?
הרב חנניה פולק כ"ה שבט תשע"ט
פרשת השבוע עוסקת ברובה בדיני ממונות, בירידה של האור הגדול של מתן תורה לחיי המעשה, ירידה גם לפרטים הקטנים של החיים, גם למקרים המצערים וה'בדיעבד'ים.
בסוף הפרשה חוזרת התורה לעסוק במתן תורה, ומענין שבפרשיות שעוסקות במתן תורה יש הרבה ביטויים של שמיעה וראייה: 'ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה... ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע... ויראו את אלקי ישראל... ויחזו את האלקים... ומראה כבוד ה' כאש אוכלת ראש ההר...'.
בפרשה הקודמת ג"כ כתוב: 'וכל העם רואים את הקולות... דבר אתה עמנו ונשמעה... אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם'.
מדוע גם לראות וגם לשמוע? מדוע לא הסתפק ה' רק בלהגיד את עשרת הדברות (כמו שאמר את שאר התורה- דרך משה) או רק בלהראות את הדברות?
חסידים מספרים שאם ה' רק היה אומר את הדברות ולא היינו רואים בעיניים, היו עלולים לפרש את הדברים עם 'ו' במקום 'א': לו תגנוב, לו תרצח- מפלוני מותר לגנוב (מהמדינה? מקופה ציבורית? מהבוס?), את פלוני מותר להרוג- הוא 'רודף', לאלמוני מותר לשקר 'לו תענה ברעך עד שקר' וכדו', ולכן ה' הראה את הדברות, שנדע שבאמת אסור 'לא תגנוב' 'לא תרצח'...
הפשט הוא שה' רצה שנקבל את התורה גם בשמיעה וגם בראייה. חוש הראייה הוא החוש החזק ביותר, הוודאי ביותר. כשמספרים למישהו משהו הוא מפקפק, הוא רוצה לראות בעצמו. ה' הראה לנו את מתן התורה, ה' קרע שמים וארץ כדי להראות לנו שאין אלהים אחרים- 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו'.
מאידך, אם ה' היה רק מראה את המעמד דור מקבלי התורה לא היינו מצליחים להעביר את התורה לדורות הבאים. לדורות הבאים צריך להעביר בשמיעה ובדיבור ולכן ה' אמר את הדברות לאבותינו כדי שיוכלו לספר לבניהם אחריהם עד שהשמועה הגיעה אלינו.
אנחנו מקיימים את התורה עפ"י השמועה שהגיעה אלינו- שמועה שהמקור שלה הוא וודאי, שמועה שהיא עפ"י ראייה. אין לנו ספק ופקפוק במסורת, אין לנו ספק שאבותינו לא שיקרו לנו ואין לנו ספק שהשמועה שאנחנו מעבירים לצאצאינו- לדורות הבאים- היא נכונה ואמיתית. המסורת שעוברת מדור לדור היא יסוד האמונה, ורק על הבסיס האיתן של המסורת שקיבלנו ואנחנו מעבירים מדור לדור ומאב לבן אפשר להוסיף הוכחות וביסוסים לאמונה.
כתוב בגמרא שאמירת 'נעשה ונשמע' זה סוד של מלאכי השרת. למלאכי השרת בשמי שמים אין בחירה חופשית, יש להם מחויבות לעשות את מה שה' יאמר להם עוד לפני שיודעים מה ה' יאמר. עמ"י גם הוא התחייב לעשות כל מה שה' יאמר עוד לפני שידעו מה ה' יאמר, עוד לפני מתן תורה. האמירה הזו וההתחייבות הזו הם ביטוי לאמונה של עמ"י בה' ולביטחון הגמור שה' יביא לנו תורה, מצוות והגבלות שיתאימו לטבע הפנימי שלנו.
יש משמעות נוספת ל'נעשה ונשמע'. יש מצוות שאפשר לקיים בעשיה בפועל, אך יש גם מצוות שלא כל אחד יכול לקיים- מצוות שתלויות בבית המקדש שלצערנו עדיין שמם ושועלים מהלכים בו, מצוות שתלויות בזה שרוב עמ"י יהיה בארץ.
ה'נעשה' הוא התחייבות שלנו לקיים מה שאפשר, ה'נשמע' הוא התחייבות שלנו ללמוד את מה שא"א לקיים, להשתוקק אליו ולייחל מתי יבוא לידי ואקיימנו. ההשתוקקות, הכיסופים והרצון לקיום מצוות ה' הוא משמעותי וחשוב מאוד.
שבת שלום ומבורך!