מי גילה לבני רז זה?
לאחר השיא הרוחני של מעמד הר סיני, כפי שמתואר בפרשת יתרו, אנו צוללים בפרשת משפטים אל פרטי הפרטים של חיי המעשה. עבד עברי, דיני נזיקין, שומרים- הם רק חלק קטן מהנושאים ההלכתיים הסבוכים בהם עוסקת פרשתנו.
הרב רונן טמיר כ"ד שבט תשע"ח
לאחר השיא הרוחני של מעמד הר סיני, כפי שמתואר בפרשת יתרו, אנו צוללים בפרשת משפטים אל פרטי הפרטים של חיי המעשה. עבד עברי, דיני נזיקין, שומרים- הם רק חלק קטן מהנושאים ההלכתיים הסבוכים בהם עוסקת פרשתנו.
והנה, בסופה של הפרשה, חוזרת התורה ומתארת את מעמד הר סיני, אלא שהפעם- מזוית אחרת. "ואל משה אמר: עלה אל ה', אתה ואהרן, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, והשתחויתם מרחוק...ויבוא משה, ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים, ויען כל העם קול אחד, ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה. ויכתוב משה את כל דברי ה'...ויקח ספר הברית, ויקרא באזני העם. ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע".
רק בתיאור זה, שבשלהי פרשת משפטים, מופיע הביטוי "נעשה ונשמע", המבטא תפקיד כפול של עם ישראל ביחס לתורה- קבלת מרות, לצד שותפות ולקיחת חלק בבניינה של תורה.
במדרש, מתייחסים חז"ל להקדמת "נעשה" ל"נשמע".
"אמר ר' אלעזר, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע- יצתה בת קול ואמרה: 'מי גילה לבני רז זה, שמלאכי השרת משתמשין בו, דכתיב ' ברכו ה' מלאכיו, גיבורי כח, עושי דברו, לשמוע בקול דברו' ?"
יש להתבונן, מהו החידוש הגדול בהקדמת העשיה לשמיעה?
מבאר הרב (מאמרי הראי"ה, עמ' 171): "הקדמת נעשה לנשמע, זהו כוחן של ישראל מאז ומעולם, מפני שאנו חשים בקרבנו, שבמעמקי הטבע של כל מהותנו- כל קדושת היהדות צפונה. ואם אנו חשים איזו חלישות בגבורתה, בנוגע לנפשנו- אנו צריכים, ראשית לכל, להתעורר להיות נאמנים לעצמנו. ננער את עצמנו מכל התכחשות עצמית, ונדע להגן בגאון על הצביון השלם שלנו, ואז נצעד בעוז בדרכנו, בכל מסילות החיים, ובכללם גם כן בדרכה של התחיה הלאומית ובניין הארץ".
יסוד קדושת ישראל נעוץ בסגולתם המיוחדת של "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". ידיעה זו, מעגנת את ישראל, ומאפשרת, גם בזמנים מעורפלים ומסובכים, לשוב אל עצמנו, אל טבעיותנו היסודית. זהו עומק הקשר בין ישראל לקב"ה, בחינת "נעשה". רק לאחר הפנמת יסוד הסגולה, ניתן להתקדם ולבחור בטוב בבחינת "נשמע". קיום הברית, השותפות בבניינה של תורה, מתוך עמל, יגיעה ושקידה- מבוסס על הידיעה הברורה כי בעמלנו אנו אך חושפים ומוציאים לאור את סגולתנו הפנימית.
כך מבאר הרב במקום אחר. "אף על פי שקיומה של תורה, תלמודה והרחבתה, הרי הוא דבר התלוי בבחירה- זה מה שנוגע להתענפותם של הפרטים. אבל בעצמיות המהות הפנימית...התורה היא טבעית עצמית לישראל...וזאת היא דוגמא עליונה, שאין בעולם האנושי משל לה, שימצא עם שלם בקרבו הכשר רוחני עליון מלא מקדושה פנימית בתוכיות טבע רוחניותו. זהו רז שמלאכי השרת משתמשים בו, שהם טבועים(-מלשון טבע) ברוחניותם, ועשייתם באה בלא הכשר של הקנאת לימוד חיצוני, ובהתגלותה במפעלם- הרי היא מתגברת ועולה כמעיין הנובע, 'ברכו ה' מלאכיו, גבורי כח עושי דברו, לשמוע קול דברו'- ברישא עושי והדר לשמוע".
יהי רצון שנזכה להכיר בסגולתנו הפנימית העליונה, ה"מלאכית", ומתוך גם להתמלא בתעצומות נפש ובהסכמה פנימית עמוקה להשתדל ולחשוף את סגולתנו זו, ולהיות לאור עולם, אמן.
שבת שלום ומבורך!