חיפוש

פרשותינו רצופות תעוד יבש של הקמת המשכן; התמיהה גוברת. הלוא אנחנו מכירים את הכל מהפרשות הקודמות מה התחדש כאן?

הרב אלחנן בן נון כ"ח אדר תשפ"א

פרשותינו רצופות תעוד יבש של הקמת המשכן; ויעשו את המשכן עשר יריעות, ויעש קרשים, ויעש את הארון, השלחן, המנורה, מזבח העולה, הכיור, החצר, האפוד, החשן, ויעשו את ציץ נזר הקדש. למעלה מ 50 פעמים כתוב 'ויעש' או 'ויעשו'. התמיהה גוברת. הלוא אנחנו מכירים את הכל מהפרשות הקודמות מה התחדש כאן?

בהקדמת החומש כתב הרמב"ן:

... והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים אע"פ שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד א-לוה עלי אהליהם ... :

ספר שמות אינו יכול להסתיים במתן תורה כי לא חזרו ישראל אל מקומם, אבל כאשר שרתה שכינה במשכן הגיעו למקומם. לא למקום הארצי, כי היינו במדבר, אלא למקום הרוחני. לכן ספר הגאולה חייב היה לכלול את השראת השכינה בישראל.

זה הפסוק האחרון של הספר:

כִּי עֲנַן יְקֹוָק עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל  מַסְעֵיהֶם:

הנה תעוד מהנחתת האדם הראשון על הירח;

קול הקריין נשמע עם התחילו לספור את 50 הדקות האחרונות למארע ההסטורי הזה בתולדות האנושות נשימת העולם נעצרה; 50, 49, 48, 47 ... 40 ... 30 ... 20 ... 10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1 אז נשמע קול שופר גדול "לעיני כל ישראל בכל מסעיהם". ... מצטער טעיתי בכותרת. לא הנחתת האדם הראשון על הירח, אלא ירידת השכינה לראשונה לתוך העוה"ז בין בני אדם, על משכן שבנו בני אדם. ארוע גדול ונורא. בתולדות ישראל? לא, בתולדות האנושות? לא, בתולדות העולם!

עם כל קריאת 'ויעש' אנחנו עוברים למספר הקרוב יותר לא לאפס אלא ליש כולו המופיע לפנינו. כבוד ד' הממלא את כל העולם כולו.

הקורא בתורה מתרגש על כל דבר שהולך ומוקם. היצליחו להרכיב את אלפי הפרטים?

הנה כלי העולם הטבעי! קרשים, אדנים, בריחים, יריעות, אהל, מכסה ... הנה! האהל הוקם! עומד!

הנה כלי הזהב – כלי האש! ארון וכפרת, מנורה, שלחן, מזבח הקטרת. זאת אש אמיתית? היא תשרוף את המשכן או זהו הסנה?

הנה כלי הנחשת - אש עמומה! מזבח העולה, כיור.

הנה הכהנים בבגדיהם; מעיל תכלת, אפוד ואבני השהם, חשן המשפט באור בסוד אורים ותומים, מצנפת וציץ נזר הקדש ... שם הויה על מצחו. אלה המלאכים הנכנסים אל הקדש. האם נצליח? האם יצליח משה רבנו להוריד אלינו את האש מהר סיני?

הנה מסיים בעל הקריאה את הפרשה; ענן יומם .. ואש לילה .. לעיני כל בית ישראל. אז נשמע קול גדול וחזק מחיאות כפים, קריאות 'יש' 'הצלחנו'. לא! לא! זה איננו טכס. אצלנו משתחוים, מתכסים, מתבטלים כלפי השכינה, נושאים תפלה. 'חזק חזק ונתחזק'!!! רבש"ע אנא תן לנו להשלים את המלאכה. תן בנו כח להמשיך למדרגה הבאה – ספר 'ויקרא'. חג הפסח לפנינו.

אז נשמע קול גדול "ויהי נעם ד' אלקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו". זהו ע"פ חז"ל קולו של משה רבנו בהקמת המשכן.

הגענו לא"י אחרי שנות גלות, אנחנו יושבים בארצנו, מנסים ללמוד אחד את השני, לקדש שם שמים במעשינו. קשה! מנסים! רוצים להתרומם! רבש"ע תן לנו את הכח להמשיך למדרגה הבאה. מה יהיה ה'ויקרא' שלנו? מה יקרא אלינו בחג הפסח הקרוב?