לשם מה יצאנו ממצרים?
זה עתה יצאנו ממצרים, חצינו את ים סוף שנקרע עבורנו, ושרנו והיללנו לה' על כל הניסים. לשם מה כל זה היה? מה נשאר איתנו מכל זה?
הרב חנניה פולק כ"ג ניסן תש"פ
זה עתה יצאנו ממצרים, חצינו את ים סוף שנקרע עבורנו, ושרנו והיללנו לה' על כל הניסים.
לשם מה כל זה היה? מה נשאר איתנו מכל זה?
יצאנו מבית עבדים, ממקום שבו כפו אותנו ושעבדו אותנו, לעבדות נעלית יותר ומרוממת יותר, לעבדות שבה אנחנו משעבדים עצמנו מבחירה למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. לעבדות שבה אנחנו עבדים לאדון הכל ולא עבדים לעבדים.
חג הפסח, החל מליל הסדר וכלה בשביעי של פסח, עניינם לקבל מחדש עול מלכות שמים, להגיע שוב למדרגת 'ומלכותו ברצון קיבלו עליהם'. זו מטרת יציאת מצרים.
בפרשת שמיני עמ"י מצטווה על כשרות המזון ויש בה את סימני הכשרות של בעלי החיים והדגים. ובסוף הפרשה יש פסוק מסכם: 'כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים והייתם קדושים כי קדוש אני'.
הפסוק הזה מסביר למה עם ישראל צריך לשמור על כשרות, ובעצם מסביר לשם מה יצאנו ממצרים.
לא יצאנו לחירות של חופש אלא למעלה גדולה של קבלת מצוות, וכפי שכותב רש"י 'על מנת שתקבלו מצוותי העליתי אתכם'.
הוצאתנו ממצרים כתובה כאן בלשון עליה, 'המעלה', ללמדנו שעם ישראל התעלה ביציאת מצרים למעלה גדולה, 'מעליותא היא גבייהו' (מעלה היא עבורם). שמירת על המצוות אינה עול אלא מעלה.
הקפדה על נקיות וכשרות המזון היא חלק מהמעלה שקנינו ביציאת מצרים, וכמו שבן מלך לא מרשה לעצמו לאכול כל דבר, כך עמ"י, בני מלכים, לא אוכלים כל דבר.
זהירות זו שומרת על המדרגה שלנו שזכינו לה ביציאת מצרים, כפי שכותב האור החיים הקדוש: 'כי ה' ישמור אותם מהכשל בעון ההוא, כי הוא העלה וברר נפשות ישראל שהיו נתונים בקליפת מצרים כמו שפירשנו במקומו, ואם יזונו מהתיעוב הנה הנם חוזרים לשקע נפשם בקליפה כבראשונה'.
עניין נוסף יש בכשרות, וזה הבדלה מהגויים.
אכילה יוצרת מפגש וקירבה, ואת זה לא אנחנו אמורים לעשות עם מי שישפיע עלינו לרעה, עם מי שיחשוף אותנו לתרבות זרה ומרחיקה מה'. כאשר יש קושי לאכול יחד זה עוזר לשמור על עמ"י מהתבוללות והשפעה זרה.
חז"ל הוסיפו ואסרו גם בישולי גויים, עצם זה שגוי בישל מאכל כבר אוסר אותו, וכתב הבן איש חי (פר' חוקת): אף שיש לכל גזירות אלו טעם נסתר וסוד עמוק, עם כל זה לפי הפשט הנגלה גזרו כדי לשמור אותנו ולהבדיל אותנו מן מעמים, לקיים מה שכתוב "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב".
הקפדה על כשרות יש בה סגולה שנזכה להתקרב לה', לשמור על מעלתנו, וכמו שכתוב בתנא דבי אליהו (פרק כו):"עד שאתה מבקש שיכנסו דברי תורה לתוך מעיך- בקש שלא יכנסו דברים האסורים לתוך מעיך".
שנזכה אי"ה לקיים את המטרה והייעוד שלנו, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולגשת מתוך שמחה גדולה גם למגבלות שזה מטיל עלינו, מתוך תודעה של בני מלכים.
שבת שלום ומבורך!