חיפוש

ספר ויקרא, בו אנו זוכים השבת לקרוא, עוסק, רובו ככולו, בעבודת הכהנים בבית המקדש. פרשת השבוע מתארת בפרוט רב את רוב סוגי הקרבנות- תודה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם.

הרב רונן טמיר כ"ט אדר תשע"ח

ספר ויקרא, בו אנו זוכים השבת לקרוא, עוסק, רובו ככולו, בעבודת הכהנים בבית המקדש. פרשת השבוע מתארת בפרוט רב את רוב סוגי הקרבנות- תודה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם.

מגמתם הרוחנית של הקרבנות היא, כשמם, קרבה וחיבור בין העולם הגשמי והרוחני, בין שמיים וארץ, בין האדם לקב"ה. הקרבנות באים מהדומם- מלח , מהצומח- חיטה, שמן ונסכי יין, וכמובן מהחי- בהמה ועוף. כל דרגות הבריאה שותפות בתהליך השראת השכינה, במעמד המופלא בו הקב"ה מתגלה אלינו באש עליונה היורדת משמיים ומלחכת את הקרבנות.

כיום, הגם שאנו זוכים לחיות בדור של שיבת ציון ותחיית האומה בארצה, לא זכינו עדיין לראות עין בעין בשוב ה' לציון, בית חיינו עדיין חרב, ועניין הקרבנות ככלל נראה רחוק מאתנו, הן במישור המעשי והן במישור המנטאלי. על כן, עלינו להתבונן היטב בפרשיות הקרבנות, כדי לנסות ולקרב אותן אל מציאות חיינו, ולחבר אותנו אל הגודל האלוקי שבהשראת השכינה בבית המקדש.

מבאר הרב (עולת ראי"ה  א', עמ' קכ"ז): "ההכרה באה, שכל הקלקולים הפרטיים באים רק מחסרונה של הארת החיים הכלליים. חורבן בית המקדש, שנטל כבוד מבית חיינו, הוא הוא הגורם שעולמנו נחשך, והנשמות סובלות מיצרים ומחשכים, ועל כן באים כל הגרעונות הנוראים, המסבבים כל חטא, כל עוון וכל פשע".

העדרו של בית המקדש בחיינו, הפרטיים והציבוריים, גורם לערפל רוחני עצום, ערפל המאפשר קלקולים, רוחניים ומעשיים. עולם בו הקב"ה אינו מתגלה בפועל, אינו מאיר את המציאות כולה באור של עדינות ודיוק- הוא עולם בו החטא עלול לקנות בו מעמד של קבע.

ממשיך הרב: "על כן, מוכרחת היא הנשמה הישראלית, לבקש את תיקונה בשורשה. יוחזר כבוד ה' על מכונו, יגלה הדר הקודש וזיוו בעולם, והכל ישוב על מכונו".

במקום לחפש פתרונות קצרי מועד, שטחיים וטכניים, עלינו לבקש טיפול שורש. החזרת המקדש לחיינו, עבודת הכהנים והקרבנות- ירוממו את מדרגת חיינו למקום הראוי לה באמת, מגמה מתמדת של רצון לקרבת אלוקים בפועל, וניהול כל חיינו היומיומיים מתוך כך- בטהרה, נקיות וקדושה.

כך גם כותב הרב במקום אחר(שמונה קבצים א', תרמ"ח): "הכח המחיה את נשמת ישראל, היא העריגה הנפלאה לבניין בית המקדש, ולהחזרת כבודו בתכלית שלמותו האידיאלית המקווה, שרק צפיה זו מרוממת את רוח כל הדורות כולם, לדעת שיש תכלית נשגבה לחייהם והמשכם ההיסטורי".

חיות הנשמה, נשמת הפרט ונשמת הכלל, תלויה בהבנה ובחיבור פנימי למגמת חיים אמיתית ונצחית. ככל שישנה שייכות לעולם ערכים בהיר ומסודר, ככל שיש לחיי היומיום מטרה עליונה שבעבורה כדאי להתאמץ- כך שגרת החיים מוארת יותר ומשמעותית יותר.

ממשיך הרב: "ובנקודה עליונה זו גנוז כל עוז החיים של קישור האומה לארץ ישראל, וכל המצוות התלויות בארץ, באיזה מידה שהן נוהגות, הן שומרות את הלח של טל חיים זה היסודי".

כל תהליך הגאולה, בו אנו זוכים לקחת חלק, בנוי על היסוד של בניין בית מקדשנו ותפארתנו, משוש חיינו. ככל שנבין לעומק את המגמה הכללית, כך נוכל לצעוד בבטחה בדרך הארוכה, ולעיתים המפותלת, להשגתה.

ספר ויקרא, הוא ההזדמנות שלנו להתבונן בעבודת המקדש, לחבר את עצמנו ואת שאיפותינו האישיות והכלליות אל מגמת החיים העליונה הזו, ומתוך כך נזכה, כבר השנה, לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, בבניין בית חיינו, אמן.

"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

שבת שלום,וחודש טוב ומבורך!