חיפוש

ידועה השאלה מדוע כתוב 'לך' בלשון יחיד ולא 'לכם' בלשון רבים, הרי הכתוב התחיל בלשון רבים?

הרב שאול מלכה ה' אלול תשפ"א

ידועה השאלה מדוע כתוב 'לך' בלשון יחיד ולא 'לכם' בלשון רבים, הרי הכתוב התחיל בלשון רבים? אלא מלמד אותנו השל"ה הקדוש רמז גדול המתאים כ"כ לימים אלו. ידוע מ"ש בספר יצירה שיש לאדם שבעה שערים שמשפיעים בצורה ישירה על הנפש: שתי עינים, שתי אוזנים, שני נקבי האף והפה. ועל שערים אלו אדם צריך לשים לעצמו שופטים ושטרים, דהיינו שישים שומרים שישגיחו מה נכנס לנפש דרך השערים הללו, ואם חלילה כשל באחד השערים שישים שופטים כדי לזקק ולדייק את עצמו כל הזמן בעבודת ה' יתברך, וישגיח תמיד שלא יהיה שם עבירה. וישתדל בעוז שיהיו מקומות אלו שלמים ויהיו תמיד בקדושה וטהרה.

פסוק הבא אומר לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. אומרת המשנה {אבות ד, כב} – [אֶלְעָזָר הַקַּפָּר] הָיָה אוֹמֵר, הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן. לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל וכו' הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה, וְלֹא שִׁכְחָה, וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים, וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ.

בעוד פחות מארבעה שבועות, נרצה או לא, יגיע ראש השנה – וכבר ר' אמנון ממגנצא המחיש לנו יותר מכל  את מהות היום – "וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום. כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם"; בתורה כתוב "יוֹם תְּרוּעָה"[1]  ולא "יום דין". אבל בתהילים כתוב {תהילים פא, ה} כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. דוד המלך גילה לנו בתהילים, שזה משפט.
אומר הרב וואלקין בספרו מצב אהרן[2] – וכי יעלה על דעתנו שהקב"ה לוקח שוחד, שצריך לבוא ר' אלעזר הקפר ולומר לנו שהוא לא לוקח שוחד?!
מבאר הרב וואלקין את הדבר נפלא:
בראש השנה ישנם שני דינים – בין אדם לחברו ובין אדם למקום; כאשר אדם פגע באשתו, או בילדיו, או בשכניו וכו' חלילה, קודם הוא צריך ללכת לבקש סליחה מפלוני, ורק אח"כ הוא צריך לבקש סליחה מהקב"ה שצוה שלא לפגוע בפלוני.
וכל זמן שהוא לא מבקש סליחה מפלוני, אין לו מה לבקש סליחה מהקב"ה, כי עליו לתקן קודם את הדין שבין אדם לחברו, ורק אח"כ בין אדם למקום.     

על הפסוק "מלפניך משפטי יצא" ר' לוי אמר, אמר ליה הקדוש ברוך הוא לדוד, על חנם עשיתי לך סנהדרין, לך ודון לפניהם, אמר ליה דוד רבונו של עולם כתבת בתורתך ושוחד לא תקח (שמות כג ח), והן מתייראין ממני ליקח שוחד ולדונני, אבל אתה רצונך שתקח שוחד מלפניך משפטי יצא, ומנין שהקב"ה לוקח שוחד, [שנאמר] ושוחד מחיק רשע יקח (משלי יז כג), ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה, תשובה ותפלה וצדקה, לפיכך כתיב מלפניך משפטי יצא, אמר הקדוש ברוך הוא בניי עד ששערי תפלה פתוחין עשו תשובה, שאני לוקח שוחד בעולם הזה, אבל משאני יושב בדין לעתיד לבא, איני לוקח שוחד, שנאמר לא ישא פני כל כופר [ולא יאבה כי תרבה שוחד] (מדרש תהלים (שוחר טוב) מזמור יז)

אם ככה, איך מפייסים את הקב"ה??? – "ותשובה, ותפילה, וצדקה מעבירים את רע הגזירה" .

חודש אלול, הוא החודש החשוב ביותר בשנה מבחינת ההכנה שלנו לקראת הימים הנוראים.

נותן הקב"ה התרעה בתקיעת שופר "רבותי, אתם מוזמנים למשפט. אל תגידו לא ידענו, לא ראינו לא שמענו".

הקב"ה נתן לנו חודש כזה – חודש שכולו רחמים וסליחות. חודש של "אני לדודי ודודי לי". מי לא ינצל את הימים הקדושים הללו??? 

הקב"ה מקבל "שוחד" - ומהו השוחד? "תשובה, תפילה וצדקה"; הוא דן יחידי. הוא הבעל דין. הוא יהיה דיין בראש השנה – עכשיו אפשר להתפייס איתו! שנזכה בע"ה.

 

[1] במדבר כט, א.

[2] דרוש י"ט.