חיפוש

פרשת כי תבוא, עוסקת בציפייה הגדולה לקראת הכניסה לארץ

הרב רונן טמיר י"ט אלול תשפ"א

פרשת כי תבוא, עוסקת בציפייה הגדולה לקראת הכניסה לארץ, והמצוות החשובות הנובעות מכך- מצוות הבאת הביכורים, ביעור ווידוי מעשרות, ולאחר מכן- הציווי על מעמד הערבות וקבלת התורה המיוחד לארץ ישראל, בעיר הקודש שכם.

לקראת תיאור המעמד החשוב בהר גריזים ובהר עיבל, מקדים משה רבינו: "היום הזה, ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך. את ה' האמרתָ היום...וה' האמירךָ היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך".

מה המיוחד ב"יום הזה", ומה מתחדש בו ביחס לשמירת התורה והמצוות, נוסף על הר סיני?     מבאר הנצי"ב : "ועניין פרשה זו, הוא הקדמה וביאור לכריתת ברית, שבאו אחריו הברכות והקללות, שנקראו 'ברית שבערבות מואב'. ונתווסף בו עניין אחד, מאד נעלה, על ברית שבהר סיני, היינו מה שנזהרו עתה על שקידת התורה, לחדש בה דינים על פי כללי התורה ודקדוקיה, ועל ידי משפטי התלמוד שלימד משה...וזהו משמעות 'מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים'."

החידוש הגדול שבכניסה לארץ ישראל, לא מסתכם במצוות התלויות בארץ. החידוש, הגדול יותר, הוא באופן בו נלמדת התורה בארץ ישראל. תלמידי חכמים של ארץ ישראל "עושים" את החוקים והמשפטים, נדרשים לחדש ולהוסיף נופך משלהם על גבי, ומתוך, התורה המסורה מסיני. כמובן, נדרשת נאמנות מוחלטת לתורה המסורה, אך אין להסתפק רק בהעברת התורה, יש צורך לעשות תורה.

ממשיך הנצי"ב ומבאר את המשך הפסוקים, "את ה' האמרתָ היום...וה' האמירךָ היום"- שהמושג 'האָמרָה' - מלשון חיבור, כפי שמבואר בגמרא: "אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם". מבאר הנצי"ב: "שבזה הברית על שקידה בעיון התורה, נתחברתָ אל ה', כלשון הזוהר הקדוש 'אורייתא וקוב"ה וישראל- חד הוא'...ומשום הכי נקרא התלמוד 'לחמו' של הקב"ה, דכשם שהקב"ה מתחבר כביכול אל ישראל, כן הוא כח התלמוד כמו 'לחם', שהלחם מחבר הנשמה והגוף יחד חיבור עצום, כך התלמוד הוא המחבר את ישראל לאביהם שבשמיים...כל זה נכלל בזו התיבה 'האמרתָ'- דבזה הברית נתחברתָ אל ה'... ' וה' האמירךָ היום'- בכריתת הברית, שכעת נתחבר הוא, כביכול, אליך".

עם ישראל, בכניסתו אל "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה", זוכה להשתתף עם הקב"ה ביצירת התורה, להגדיל תורה ולהאדירה. מדרגה חשובה זו תלויה, כמובן, בעיון ובהעמקה בדבר ה'. זהו התלמוד- הזכות, והיכולת, לרדת אל עומקם של דיני התורה, להבין דבר מתוך דבר, ולהורות הוראה מתוך העקרונות הנלמדים.

יהי רצון, שזכותה הגדולה של נחלת ארץ ישראל תעמוד לנו, להגיע למדרגה אותה מציב בפנינו משה רבינו- "לעשות את החוקים ואת המשפטים", מתוך ענווה ונאמנות לאמת, אמן.

שבת שלום ומבורך!