חיפוש

פרשת תולדות עוסקת רבות בדמותו הייחודית של יצחק אבינו...

הרב מיכאל ברום א' כסלו תשפ"ב

פרשת תולדות עוסקת רבות בדמותו הייחודית של יצחק אבינו. בהמשך הפרשה, התורה מספרת לנו שיצחק חופר את הבארות של אברהם אבינו, שהפלישתים סתמו ואז נאמר "ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו" פירוש, שיצחק, למרות שהוא חופר את הבארות מחדש, הוא לא מוצא לנכון לתת להן שמות חדשים אלא קורא להן בשמות שנתן להן אברהם אבינו. על כך מסביר רבינו בחיי, ואומר: "ועשה כן לכבוד אביו וממה שהתורה הודיעה זה, נראה שנחשב לו לזכות ויש בזה התעוררות וקל וחומר שאל ישנה אדם מדרך אבותיו שהרי יצחק אפילו שמות הבארות שקרא אותן אביו לא רצה לשנותם וזה קל וחומר לדרכי האבות ומנהגותיהם ומוסר שלהם (שלא לשנות) ואולי מפני זה לא נשתנה שמו כמו שאר האבות וזו מידה כנגד מידה" פירוש, כמו שיצחק לא שינה, גם השם שלו לא השתנה  (אברהם ויעקב קיבלו תוספת לשמם ויצחק נשאר בשמו המקורי).

דבריו של רבינו בחיי דורשים ביאור כי אמנם יצחק לא משנה את שמות הבארות אבל דרכו בעבודת ה' שונה לחלוטין מדרכו של אברהם אבינו. בעוד שאברהם אבינו דבק בתכונת החסד, הרי יצחק דבק במידת הגבורה והדין ולכן קשה מאוד להבין את דבריו של רבינו בחיי שאומר שיצחק לא שינה מדרכי אבותיו.

מתוך התבוננות במדרש רבה על פרשת "וזאת הברכה" פרשה י"א, נוכל להבין יותר את דבריו של רבינו בחיי. "העובר לפני התיבה וטעה, יעבור אחר תחתיו. ומניין הוא מתחיל? מתחילת הברכה שטעה (החזן הקודם). ומהיכן למדו את הלכה זו? (שממשיכים מאותו מקום שהחזן הקודם טעה) מאבות העולם. למה? שלא היה אחד מתחיל אלא ממקום שפסק חברו. כיצד? אברהם בירך את יצחק, מניין? דכתיב 'וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק'. עמד יצחק לברך את יעקב, אמר ממקום שפסק אבא, משם אני מתחיל. אבא הפסיק ב'ייתן' (כמו שכתוב 'וייתן אברהם את כל אשר לו'), אף אני מתחיל ב'וייתן', מניין? שנאמר 'וייתן לך אלוקים'. ובמה חתם יצחק? בקריאה, שנאמר 'ויקרא יצחק ליעקב ויברך אותו'. עמד יעקב לברך את השבטים, אמר איני פותח אלא בקריאה, שנאמר 'ויקרא יעקב אל בניו'. ובמה חתם? בזאת, שנאמר 'וזאת אשר דיבר להם אביהם'. עמד משה לברך את ישראל אמר איני פותח אלא בזאת. מניין? ממה שקרינו בעניין 'וזאת הברכה'". ההמשך מופיע במדרשים אחרים: "ובמה חתם משה? אשריך ישראל. ואף דוד שבא לומר תפילה, ממקום שפסק משה משם התחיל 'אשרי האיש'".

מדרש זה מלמד אותנו יסוד גדול בעניין המסורה והחיבור לדורות הקודמים. המסר העולה מדברים אלו, שאנחנו מעולם לא ממציאים את הגלגל, אלא אנחנו ממשיכים מאותה נקודה שהאבות לימדו אותנו ומתוך בסיס מוצק זה, מצמיחים ענפים חדשים שעדיין לא היו בדור הקודם. מתוך מדרש זה, ניתן להבין את דבריו של רבינו בחיי. יצחק בונה את עולמו על היסודות שקיבל וינק מבית אביו, מאברהם אבינו ומתוך כך, הוא מצמיח את הענפים שהם מיוחדים לאופיו. כל אחד בעולם הזה תפקידו לתת ביטוי מלא לאופיו שמייחד רק אותו, אבל כל זה על בסיס שקיבל מבית הוריו ומרבותיו.

בראיון שהתפרסם לפני כמה שנים עם בנו של שר התורה הרב קנייבסקי, הוא מספר שאת תורתו הוא ינק מאביו שהיה מגדולי הדור הקודם ומדודו החזון איש, אבל למרות זאת, הוא טרח לציין ששיטת הלימוד שלו בסוגיות בגמרא היא שונה לגמרי מהסגנון של אביו ודודו. משמעות הדבר היא שאת היסודות הגדולים ינק מהמסורה בבית אביו ודודו החזון איש, אבל את הענפים הוא הצמיח לפי אופיו שמייחד רק אותו.