חיפוש

אחד מהיעודים של אברהם אבינו, ושל עם ישראל כולו, הוא להיות מקור ברכה לאנושות כולה. אברהם, איש החסד, דואג לצרכים הגשמיים של הסובבים אותו, כגון הכנסת אורחים, תפילה על סדום ועוד. אולם, דאגתו ותרומתו של אברהם לסביבה היא גם בהשפעתו הרוחנית והמוסרית. אחד מהנושאים בהם עלינו ללכת בדרכו של אברהם וללמד את הגויים הוא המשפחה.

הרב איתן קופמן י"ז חשון תשע"ט

אחד מהיעודים של אברהם אבינו, ושל עם ישראל כולו, הוא להיות מקור ברכה לאנושות כולה. אברהם, איש החסד, דואג לצרכים הגשמיים של הסובבים אותו, כגון הכנסת אורחים, תפילה על סדום ועוד. אולם, דאגתו ותרומתו של אברהם לסביבה היא גם בהשפעתו הרוחנית והמוסרית. וכך מעידה התורה: "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".  כיצד? "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְדֹוָד לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וגו'. (בראשית יח יח-יט). הצבת עמדה מוסרית ונכונה מבלי להתבייש, מתוך הבנה שזה תפקידו, ובזה מתבטאת האכפתיות שלו כלפי האחרים. כך אברהם אבינו, ועם ישראל כולו, הוא 'אור לגויים'. במקום שלא ניכרת השפעתו אומר אברהם: "...אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (בראשית כ יא).

אע"פ שיש מה ללמוד מאוה"ע, יש תחומים שעלינו ללכת בדרכו של אברהם וללמד את הגוים. אחד מהנושאים הללו הוא הניסיון לערער על מעמד המשפחה. מדינת ישראל, מדינת זרעו של אברהם, צריכה להוביל את הגישה שמשפחה היא זו המורכבת מאיש ואשה בלבד.

זה מחויב מהטבע משתי סיבות:

א. גברים ונשים מרגישים באופן טבעי שהם משלימים זה את זה. גם הפסיכולוגיה יודעת לעמוד על החשיבות שלכל ילד תהיה דמות אבהית ודמות אימהית, לטובת עיצוב השלם של אישיותו.

ב. מבחינה טבעית-ביולוגית אנו רואים שאין אפשרות להוליד חיים חדשים שלא ע"י גבר ואישה.

למעלה מזה, זה מחויב ג"כ מהתורה, מהמסורת היהודית:

בתיאור בריאת העולם בספר בראשית, התורה מספרת על בריאת האדם (בראשית א כז) "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". האדם אינו בע"ח מפותח אלא יש בו מעלה נבדלת, 'בצלם אלקים'. המבנה הטבעי המתאים להופעת צלם האלקים של האנושות – הוא החיבור בין הזכר לנקבה.

רבי עקיבא מלמד אותנו, במאמרו המפורסם, ש"איש ואשה זכו שכינה ביניהן" (סוטה יז.). כלומר, השכינה שורה היכן שהחיים הטבעיים מוכנים לכך, והנישואים אינם רק חיי תועלת והנאה גשמית.

כאשר יש חיבור בין איש ואישה, המשפחה היא כלי להופעת ברכת ה' בחיים, המתבטאת בייחוד ביכולת להוליד חיים חדשים, "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (בראשית א כח). בכך האדם מדמה במעט לאלקים במה שהוא מהווה ונותן חיים לאחרים.

אכן, אפשר ונטיות הטבע הרגילות שבין נשים וגברים ישתנו אצל יחידים, אפשר גם למצוא פתרון מלאכותי עבור ילדים במשפחות כאלו, אולם 'משפחה' כזו היא כמו פסל בדמות אדם – מבחוץ הוא יכול להראות יפה, אסטטי והגיוני, אך אין בו שום חיות, אין שכינה, אין הופעת נשמה ואין ברכת ה' במבנה עקר זה. הנצחיות של עמ"י עוברת מדור לדור דרך אותם שבחרו להיות חוליות בשרשרת הדורות של עם ישראל, ע"י הקמת משפחה אמיתית.

 

שבת שלום ומבורך!