הכח להתמודד
האדם עצמו הוא סולם שרגליו נטועות בארץ אך ראשו, אם יחפוץ בכך, עשוי להגיע השמיימה...
הרב יהושע וידר ח' כסלו תשפ"ב
בפרשתנו עוזב יעקב את בית אביו ואת ארץ ישראל לשנים ארוכות. ממצבו המוגן של בן בבית אביו הוא עובר באחת למצב של עוני ובדידות, כשקרוב-המשפחה אליו הוא מגיע מתגלה כנוכל ונצלן. הוא עובד שבע שנים תמורת אשה, מקבל את אחותה ונאלץ לעבוד שבע שנים נוספות. האשה שלמענה עבד מתגלה כעקרה. כשהוא מעוניין לקבל את שכרו ולעזוב לאחר מסכת יסורים ממושכת זו מסתבר שזו רק תחילתה של פרשיה מסובכת נוספת של רמאות וניצול. מהיכן הכח להתמודד עם כל אלו?
בלילה הראשון לבריחתו מהבית חולם יעקב חלום. החלום פותח במראיתו של סולם המוצב ארצה שראשו מגיע השמיימה. בהמשך הוא זוכה להתגלות אלקית ולהבטחה אלקית אולם שינוי המבט הראשוני של המציאות מתחולל כבר בשלב הראשון, של ראיית הסולם.
הסולם הוא מסר שיעקב קולט: כל ההתמודדויות המצפות לך מתרחשות במרחב הארץ. אנשים רבים מתמודדים עם קשיים בפרנסה ובבניית משפחתם. אולם התמודדות זו איננה נשארת רק במרחב האופקי, בו היא מתרחשת בפועל. עיקרה של ההתמודדות הוא במישור האנכי – בין שמיים וארץ. המאבק איננו מתמצה בשאלה איך יֵרָאוּ החיים בארץ, חיי החומר, אלא כיצד יִבָּנה בית בארץ, משפחה של קודש שהיא ראשיתו של עם-קודש, בית המשקף את השמיים וערכיהם.
האדם עצמו הוא סולם שרגליו נטועות בארץ אך ראשו, אם יחפוץ בכך, עשוי להגיע השמיימה, להיות מחובר לתכני-חיים אלקיים ולהתמודד מכוחם עם אתגרי הארץ, אלו שהם תוך-אישיים ואלו שהסביבה מציבה בפניו. זכירת מבנה-פנימי זה מעניקה כח וסבלנות של אמונה שיְלַוו אותנו, בני יעקב, עד הסוף הטוב.