חיפוש

לע"נ אמי מורתי מרת גולדה (גוטה) פינקלשטיין

הרבנית אתי אלסטר כ"ה תשרי תשפ"ב

אחד הנושאים בפרשת בראשית הוא החטא ועונשו. הקב''ה מתיר לאדם וחוה (ואפשר שיש בזה גם מצווה) לאכול מכל עץ הגן ,אך מזהיר לא לאכול מ''עץ  הדעת טוב ורע''.

הנחש = יצה''ר מפתה את חוה לאכול מעץ הדעת והיא  מתלבטת אך ראיית פרי העץ הדעת והפיתוי לאכול ממנו גורמים לה לעבור על ציווי ה' ולאכול ממנו. היא נותנת לאדם לאכול מעץ הדעת וגם הוא אוכל ממנו.

כאן מתחיל הבירור: נסיון הדחקה. אדם וחוה שומעים את קול ה' ומתחבאים. הקב''ה שואל את האדם ''אַיֶּכָּה:'' ותשובתו של האדם היא  שכיון שהוא עירום הוא מתבייש כאשר הוא שומע את קול ה' ומתחבא. אדם יודע מדוע הקב''ה פונה אליו ומנסה להתחמק. אך הקב''ה מוכיח אותו על שחטא באכילת העץ.

היינו מצפים שאדם יודה בחטאו ויביע חרטה אך תשובתו אל ה' :"הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל".אדם בורח מאחריות הוא מעביר את האשמה על אשתו. ''היא נתנה לי'' .כביכול אם היא לא היתה נותנת לי לא הייתי אוכל.

וכך גם האישה בורחת מאחריות ומעבירה את האשמה לנחש, הוא פיתה אותה והוא אשם:"הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל''.

אך אצל האדם יש לא רק בריחה מאחריות אלא גם כפיות טובה גדולה.

הקב''ה רצה להטיב עמו בבריאת האישה ''אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ''. אדם הראשון שמח מאד בבריאת האישה:"וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי".

 וכעת כאשר אדם צריך לקחת אחריות על חטאו הוא לא רק מעביר את האשמה לאשתו , אלא מאשים גם את הקב''ה '' הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי'' , כביכול אם לא היית בורא אותה לצידי לא הייתי חוטא!!!

התנהלות דומה של בריחה מאחריות אנחנו רואים אצל קין ,אחרי שהוא רצח את הבל , הקב''ה מוכיח אותו על חטאו ואומר לו ''אֵי הֶבֶל אָחִיךָ  ?

והתשובה של קין מדהימה :"וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי" ? 

לא יאומן !! על מי אתה עובד ,על הקב''ה אשר ''מלא כל הארץ כבודו?

במדרש מבארים את תשובתו של קין – ''אמר קין :אתה (=הקב''ה) שומר כל הבריות ואתה מבקשו מידי?

קין מאשים את הקב"ה שאם הוא היה שומר על הבל אז קין לא היה הורג אותו.

אך דוקא אצל קין מוצאים התחלה של תשובה .הוא מודה בחטאו ואומר לה' - ''גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא" .

במדרש מבואר שקין סיפר לאדם ''נתפשרתי ועשיתי תשובה'', הוא לימד את אדם הראשון שאין זה נכון לומר ''או הכל או לא כלום'', וגם תשובה חלקית יש לה ערך .

אדם הראשון הבין את המסר עשה תשובה ואמר ''מזמור שיר ליום השבת''. ובמדרש הקב''ה אומר על כך :''פנים חדשות באו לכאן''. תשובתו של אדם הראשון בכניסת השבת נותנת לו ''פנים חדשות'', פנימיותו מתחדשת לטובה.

ומכאן נלמד:יש בחיים ירידות והאדם טועה וצריך לקחת אחריות על מעשיו,אך גם כאשר יורדים יכולים לעלות .אסור להתייאש ,תמיד יש אור בקצה המנהרה  והאור של ששת ימי המעשה היא השבת .וצריך להכיר טובה ולשמוח על המתנה הזאת -''מזמור שיר ליום השבת''.

שבת שלום