"אלה מסעי"
השבת אנו זוכים לסיים את ספר במדבר, בדרך אל ארץ נושבת. הפרשה החותמת את ספר המסעות היא פרשת "מסעי". בספר "דגל מחנה אפרים" של ר' משה חיים אפרים מסדילקוב מתבאר יסוד המסעות על פי סבו, הבעש"ט.
הרב רונן טמיר כ"ה תמוז תש"פ
השבת אנו זוכים לסיים את ספר במדבר, בדרך אל ארץ נושבת. הפרשה החותמת את ספר המסעות היא פרשת "מסעי". בספר "דגל מחנה אפרים" של ר' משה חיים אפרים מסדילקוב מתבאר יסוד המסעות על פי סבו, הבעש"ט. "אך דע, ששמעתי בשם אא"ז זללה"ה (=הבעש"ט) כי כל המסעות הם אצל כל אדם מיום היוולדו עד שובו אל עולמו. כי מיום הלידה והוצאתו מרחם אמו הוא בחינת יציאת מצרים כנודע, ואח"כ נוסע ממסע למסע, עד בואו לארץ החיים העליונה.. ובודאי נכתבו המסעות בתורה- להורות הדרך הישר לאיש ישראלי, לידע הדרך אשר ילך בה כל ימי חייו- ליסע ממסע למסע.." כולנו נמצאים במסע ארוך, מסע המחולק לפרקים שונים, לפעמים אנו נמצאים בפרק אופטימי ונעים, לפעמים בפרק מאתגר בו אנו ניצבים בפני קשיים וניסיונות. כיצד ניתן לעבור נכון את המסע הארוך והחשוב הזה? התורה מלמדת אותנו שתי עצות חשובות ויסודיות:
א. "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוצאיהם" לעיתים המסע הוא מכוון מטרה, כדי להגיע לתכלית מסויימת. ואז ההליכה מקבלת את ערכה וחשיבותה מהמטרה הסופית. לעומת זאת, ישנם מסעות בהם המטרה היא עצם ההליכה, ישנו ערך עצמי במסע עצמו. מאוד חשוב לשים לב לשני המישורים הללו, משה כותב גם את מוצאותיהם של ישראל וגם את מסעיהם, גם את הערך שבתכלית וגם את הערך שבדרך. באופן זה המסע לא משעמם ולא מתסכל.
ב. "ויסעו..ויחנו" כדי לעבור נכון את המסע, יש להקדיש זמן לחניה. לא לחינם מדגישה התורה את שלב החניה, כדי ללמדנו שהיא לא פחות חשובה מהמסע. ישנם זמנים בהם אנו נוסעים ומגלים מחוזות חדשים, ידיעות ותובנות חדשות. ישנם גם זמנים בהם אנו חונים ומפנימים את מה שגילינו ולמדנו במסע. כדי להרוויח באמת מהמסע יש להקצות זמן לחניה, להתבוננות ולעיכול. להפוך את התוכן שלמדנו לחלק מעצמיותינו ומתוך כך להמשיך למסע הבא.
יהי רצון שנזכה כל חיינו ללכת מחיל אל חיל, להוסיף קניינים חדשים ולהפנים אותם אל עצמיותנו ומתוך כך נגיע מוכנים שלמים יותר אל תכליתנו, אמן.
שבת שלום ומבורך!