יחס לערבים
שאלה:
איזה יחס צריך להיות לערבים בכלל- שהם בסדר עם כמה טרוריסטים, או טרוריסטים עם כמה בסדר... ואיך אני צריכה להתייחס לערבי הבודד כשאני רואה אותו?
תשובה:
באופן בסיסי- "חביב אדם שנברא בצלם" לכל אדם יש צלם אלוקים ויש לכבדו על כך, לכן בוודאי שיש לחוס על חיי כל אדם ולהצטער על אובדן חיים אך צריך לזכור שאנו נמצאים במלחמה אכזרית מול אומה שחפצה להשמידו- האומה הערבית ככללה, וערביי א"י בפרט, היו תקופות בהן רוב התושבים הערבים חיו את חייהם ולא התעניינו כלל במאבק הלאומי הזה, ובתקופות אלו רוב הערבים היו "בסדר", והיו רוצחים בודדים, אך מאז המצב השתנה באופן יסודי, הערבים התאגדו סביב רשות לאומית פלשתינאית, ופתחו זהות לאומית- ולכן המצב היום הוא שכל ערבי בעל זהות לאומית פלשתינאית שותף למלחמה נגד ישראל ונחשב אויב, למעט אנשים שהוכיחו באופן ברור אחרת (ע"י שיתוף פעולה עם ישראל). אנו צריכים להבין שהמאבק היום אינו מאבק מול המחבל הבודד אלא כנגד רשעות מאורגנת ברמה לאומית והדבר דורש שינוי תודעתי אצלנו, שינוי בתפיסה שיגרום גם שינוי בהתנהלות המעשית. בזמן מלחמה צריך אומנם להתייחס לערבי הבודד בכבוד בסיסי, אך לזכור שהוא חלק ממערכת אכזרית משומנת ששופכת את דמינו, (עד שיוכח אחרת). ולכן אין מקום לחסד ומחוות הומניטאריות מעבר לחובה עפ"י דין (לא צדקה, לא מתנות, לא חיוכים וחיזוקים חיוביים). כאשר הם יפסיקו לחתור להשמדתנו ויעברו למקום אחר מחוץ לארץ הקודש, מקום שיתאים להם יותר, נוכל גם לגלות כלפיהם יותר כבוד וחיבה. בהצלחה.