חיפוש

כפתיחה אין מתאים מלעסוק בפתיחותיו של רש"י, כלומר בביאוריו הראשונים לכל חוּמש. עיון בביאורים אלו יגלה שחורז אותם מכנה משותף: ערכו של עם ישראל וחיבתו בעיני הבורא.

הרב יהושע וידר כ"א תשרי תשפ"א

כפתיחה אין מתאים מלעסוק בפתיחותיו של רש"י, כלומר בביאוריו הראשונים לכל חוּמש. עיון בביאורים אלו יגלה שחורז אותם מכנה משותף: ערכו של עם ישראל וחיבתו בעיני הבורא.

את פירושו לתורה פותח רש"י בהביאו את דברי חז"ל על כך שעל אף שהמצוות שנצטווה עַם ישראל מתחילות רק בפרשת בא מתוארת בתורה גם הבריאה, וזאת כדי לתת בפיו של עם ישראל מענֶה לתביעות הגויים על ארצנו: "...שאם יאמרו אומות העולם לישראל 'ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים' הם אומרים להם 'כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". ובהמשך ביאורו לפסוק הראשון מביא רש"י מדרש על תכלית הבריאה הגנוזה במילה בראשית, ב' רֵאשית, "בשביל התורה, שנקראת 'ראשית דרכו', ובשביל ישראל, שנקראו 'ראשית תבואתו'...".

את פירושו לחומש שמות פותח רש"י במענה לשאלה מדוע נימנו שוב שמות יעקב ובניו, הידועים לנו כבר מחומש בראשית, ועונה: "אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן חזר ומנאן במיתתן להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם...". בתחילת חומש ויקרא מבחין רש"י בין הלשון בה פונה הקב"ה למשה רבנו, שהיא "לשון חיבה", בין פנייתו לבלעם ב"לשון עראי וטומאה". ובהמשך הפסוק מזכיר רש"י את הוראת הבורא למשה רבנו להזכיר לישראל "בשבילכם הוא נִדבר עִמִּי!".

תחילת חומש במדבר עוסקת אף היא במניינם של ישראל ורש"י מדגיש שוב בפתח פירושו לחומש ש"מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה...". חומש דברים פותח בתוכחה המובלעת בשמות המקומות שנזכרו בראשו, ועל רמיזה זו אומר רש"י: "סָתַם את הדברים והזכירן ברֶמז מפני כבודן של ישראל...". כך מדריך אותנו רש"י להתבונן בתורה מתוך הבנתה כמתנת-אהבה של הבורא לעַמו.