אמור תש"ף - אמור / הרב שאול מלכה

הפרשה פותחת בציווי לבני אהרון "אמור אל הכהנים בני אהרון לנפש לא יטמא בעמיו" שואל אור החיים הקדוש מדוע לא נאמר דבר אל אהרון כמו שבדר"כ התורה מצוה בלשון דיבור ולא לשון אמירה, ועוד מדוע נאמר ",הכהנים בני אהרון" ולא אהרון בני הכהנים, מסביר אור החיים הקדוש שבמילה "אמור" מתכוונת התורה לרומם ולגדל את הכהנים, אומר הקב"ה למשה רבינו שצריך להסביר להם את תפקידם, שהיות שהם רואי פני המלך לכן יש מהם דרישות מיוחדות, לא מכל אחד אפשר לבקש דרישות מיוחדות רק אדם שמגיע לרוממות מסויימת, שהעלו אותו לפסגות גבוהות, רק ממנו אפשר לדרוש דברים מיוחדים ורק אליו אפשר לבוא בדרישות גדולות.

לומדים מכאן יסוד מאוד גדול בחינוך לפני שמטילים על אדם מטלות גדולות סייגים וחומרות צריך להסביר לו את המעלה שלו ולכן אומר הקב"ה אמור לו תרומם את הכהנים, ומה תאמר להם אתם ראשית אתם כהנים נכון שהייחוס שלכם מתחיל מאהרון הכהן אבל יש לכם את הקומה הרוחנית להיות כהנים עם כל מה שהמעמד מחייב, ולא רק בגלל שגנטית אתם צאצאי אהרון, נכון שכל החיות שלכם וכל נקודת ההתחלה ממנו, אבל שאף אחד לא יחשוב אני לא מסוגל, אמנם אני מבני אהרון אבל איני מסוגל להיות בחינת גדולת הכהנים, כי אתם כהנים בהגדרה אתם משרתי ה' וממילא המעמד שלכם והתפקיד שלכם אחר וכיוון שהתפקיד שלכם מרומם יותר אפשר לדרוש מכם יותר דרישות .

הבעל שם טוב מלמד אותנו יסוד גודל על פי הפסוק מוסר ה' בני אל תמאס, מה המוסר? אומר הקב"ה אתה הבן שלי ולכן אל תעשה דברים שיביישו אותי ואותך, אם אתה הבן שלי אל תבזה את התפקיד המיוחד שלך, אדם שנכנס ויוצא אצל המלך התפקיד שלו אחר והגם שיש לו זכיות אחרות בצידן חבויות חובות אחרות, שאינן לבני המעמד הרגיל, אבל צריך להבין שהדברים המורכבים והמיוחדים שדורשים ממנו אינם באים להכביד עליו או להצר את צעדיו חלילה אלא דוקא לרומם אותו ולהעצים את הכח הרוחני שטמון בו.

כך גם אצלנו שזכינו להיות מחובשי בית המדרש כל אחד במקום שלו בבינת בשילה וכו' צריך לדעת שהוא מביא את דבר ה' בעולם וכיוון שכך המעמד מחייב להיות טובים יותר מדוייקים יותר מאהיבים את ה' יותר ומקדשים את שם ה' בעולם, ולא נכון לחשוב שהתורה חלילה מעמיסה על האדם דברים שא"א לקיים או לחיות בהם..

אנחנו נמצאים בימים מאוד מיוחדים ומסוגלים להתעלות רוחנית אומר הרמב"ן על הפסוק בויקרא כג לו צוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה. דהיינו ימי הספירה הם ימים המסוגלים להתעלות להיות מוכן לקבל תורה, מובא בשם הסבא מקלם שבימים אלו אדם צריך להכין את עצמו בכל מ"ח קנייני התורה שמובא בפרקי אבות.

ועוד בגלל מעלת הימים הללו, אנו מתפללים בהם על בניין בית המקדש מיד אחרי הספירה הרחמן הוא יבנה לנו את בית המקדש וכו' ואומרים "אנא בכוח" ו"למנצח", שהן תפילות על הגלות ועל הגאולה.

"אנא בכוח" בקשה שהיא מכוונת לסיום הגלות. "תתיר צרורה". להתיר את הצרורה שהיא כנסת ישראל, שאסורה וצרורה בגלות מצרים וגלויות אחרות. כבולים ושבויים בידי אומות העולם. ואנו מבקשים התרה מהכבלים הללו, ומ"ב האותיות של "אנא בכוח" הן כנגד מ"ב המסעות המעשיים והרוחניים שבני ישראל עברו ממצרים עד לארץ ישראל.

אחר כך מתפללים על כל המעלות של הגאולה השלמה בקרבת אלוקים ובכל הדברים האמורים במזמור זה. "למנצח בנגינות" היא בקשה על חן ברכה והארת פנים שנאמר א-לוקים יחוננו ויברכנו יאר פניו איתנו סלה.

 

 שבת שלום ומבורך!

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.