ויקהל פקודי תש"ף - התקהלות בימי בידוד / הרבנית יעל יעקובוביץ

הרצ"יה בשיחותיו על פרשות השבוע מלמד אותנו את הסדר שיש בפרשות. הוא מאיר את עיננו שהפרשות נחלקות לזוגות.  הפרשה הראשונה היא המפגש האובייקטיבי, המהותי עם הדבר ומתוך כך הפרשה השניה היא ההתפרטות של אותה מהות שהתגלתה בפרשה הראשונה.

כך "שמות וארא" הכנות ליציאת מצרים,

"בא בשלח" עצם יציאת מצרים,

"יתרו משפטים" מעמד הר סיני ומתן תורה,

 "תרומה תצווה" פרשיות השראת שכינה – ציווי הקמת המשכן,

"כי תישא",

"ויקהל פקודי" פרשיות השראת השכינה – הקמת המשכן.

שתי שאלות שעולות מעניין זה:

מדוע ישנן 4 פרשיות שעוסקות בהקמת המשכן?

מדוע לפרשת "כי תישא" אין בן זוג?

בפרשת כי תישא מתרחש חטא העגל, סטייה מהדרך, עצירה מרצף העניינים.

בשיא הפרשיות שמבטאות את הקשר עם ה' יתברך חטא נורא ואיום.

לכאורה אירוע חטא העגל יכול היה לעצור את השראת השכינה.

סדר הפרשיות הוא לא מקרי, הוא בא ללמד אותנו עקרון רוחני חשוב ומהותי: הציווי על המשכן נאמר בתרומה-תצווה והבנייה המעשית מתרחשת בויקהל-פקודי, יש פה אמירה אלוקית: השראת השכינה בישראל הוא דבר נצחי ואף אם עם ישראל חוטא ומתרחק, הקב"ה ממשיך להשרות את שכינתו עלינו.

אנו בימים לא פשוטים, הרבה חוסר וודאות, ואנו חיים מיום ליום לפי ההנחיות שניתנות לנו.

אנו בפרשות "ויקהל פקודי" שכל כולן אמירה של בטחון!!! ה' איתנו!!!! השכינה לא סרה מישראל לעולם!!

ימים אלו מזמנים אותנו לעבודה פנימית מיוחדת.

עבודת ה' היום יומית מחייבת אותנו לא פעם להתעלות מהרצון הזמני והאגואיסטי שלנו ולהתרומם אל הרצון האלוקי שהוא טוב לכל.

ימי הקורונה האלו מאפשרים לנו לחזק את השריר הזה של התבטלות והתעלות לרצון שעניינו להיטיב לכלל.

 

מדהים שדוקא פרשת "ויקהל" פוגשת אותנו בימים בהם אנו נדרשים להתבודד ולהתרחק.

בעיניי דווקא ההתבודדות הזו מאפשרת לתנועה של התחברות פנימית, מהותית להתגלות.

התחברות של האדם לעצמו, למשפחתו ואף לסובב אותו כפי שראינו השבוע

איזו אהבת ישראל התעוררה בימים אלו, עזרה בארגון חתונות שהאולמות ביטלו, שירים של ביחד כל אחד מהמרפסת שלו ובעיקר הערבות ההדדית שמתגלה.

שנזכה להתחזק בבטחון בה' ולגלות קומה חדשה של השראת שכינה בתוכנו.

 

שבת שלום ומבורך!

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.