וירא תש"ף - טוב באמת / הרב יהושע וידר

אברהם אבינו היה אדם טוב, אבל מן הסתם היו אנשים טובים גם לפניו, וגם בתקופתו היו קיימים ודאי אנשים טובים נוספים. אמנם רמה כזאת של טוב כמו הכנסת אורחים ביום חם בגיל מאה ובזמן מחלה היא ודאי דבר נדיר, כמו גם סיכון הנפש כדי להציל אחיין סורר והסירוב לקבל תמורה בעבור שחרור השבויים הנוספים, אולם עצם הקדשת החיים לעשיית טוב ודאי איננה בלעדית לאברהם. לעומתו, היו אנשי סדום "רעים וחטאים" מאד, אך גם להם ודאי לא היתה בלעדיות על הרוע. גם לפניהם וגם לאחריהם היו אנשים רעים ואכזריים שמבחינת מעשיהם יכלו לקבל אזרחות-(אי) כבוד בסדום.

 חידושו הבלעדי של אברהם אבינו היה, כאמור, לא עצם עשיית הטוב אלא בנייתה של חברה המושתתת על טוב וחסד, "אשר יצווה את בניו...לעשות צדקה". חידושם של אנשי סדום, להבדיל, לא היה ההתנהגות המרושעת אלא מִיסוּדוֹ של הרֶשע כחוקת-העיר בה נאסרו הכנסת אורחים וחסד על פי החוק.

 סדום היתה אפוא האנטי-תזה המוחלטת לדרכו של אברהם. והנה, מבשר הבורא לאברהם אבינו על החלטתו להחריב את סדום. מה היתה תגובתנו הספונטאנית למִשמע הבשורה כי מתנגדינו האידאולוגיים הקשים ביותר, אנשים רעים ומושחתים, עומדים להעלם?

 תגובתו של אברהם אבינו חושפת בפנינו שיא חדש של אהבת הבריות באשר הן. אברהם מתחנן על נפשם עד כדי התרסה מול הבורא, ו'מתמקח' על מספר הצדיקים שיוכלו, אולי, להציל משהו. כי טובו של אברהם הוא גילויו המוחלט של הטוב האלקי שהוא טוב לכל, ורחמיו נתונים לכל בריותיו אשר ברא. עד הקצה ממש. אוקיינוס-טוב שאין לו סוף.

שבת שלום ומבורך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.