האזינו תש"ף - "וכפר אדמתו עמו" / גתית לביא גבאי

פרשת וילך שנותנת לנו איזו שהיא הקדמה על פרשת האזינו,  מסתיימת בפסוק: ''וידבר משה באוזני קהל ישראל את כל דברי השירה הזאת עד תומם"- הכוונה פה עד שנשלמו. נשאלת השאלה למה צריך את התוספת הזאת 'עד תומם'? זה נראה מיותר, כי כתוב כבר "את כל דברי השירה הזאת".  ובסוף השירה בפרשת האזינו שוב מופיעה כפילות לכאורה: "ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל". לשם מה ההדגשה הזאת?

נתבונן על השורש ת.מ.ם ונראה שיש בו שתי משמעויות נגדיות:
תמים תהיה- שנאמר לאברהם ומקושר גם ליעקב, "תורת השם תמימה משיבת  נפש" מלשון -שלם, מחובר, משהו שהגיע לידי סיומו, וכולו אחד על כל חלקיו.
יתם- שימוש בלשון עתיד שכוונתו יכלה, נקיון: כל הדור תמו,  "יתמו חטאים מן הארץ".
לפי זה רק כשהדבר מגיע עד תומו, עד השלמתו רק אז הוא בעצם נהיה הוא או ההיפך שהדבר כלה ואיננו.
עד תומם בהקשר של השירה שלנו מפורש על פי החסידות:  עד תומם- של בני ישראל- עד שלמותם בסוף כל הדורות. שירת האזינו בעצם נותנת לנו סקירה על כל מה שקורה עם עם ישראל בכל הדורות.

שתי השירות המרכזיות שבתורה, שירת הים ושירת האזינו כוללות עבר, הווה ועתיד. 
מיד עם הפסוק הראשון של השירה עולה האסוציאציה של התחלת התורה: בריאת העולם- "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" - "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", וכך גם סוף השירה מקביל לסוף התורה: "וכיפר אדמתו עמו" מול ''לעיני כל ישראל''.
ישנה הקבלה בין התורה כולה לשירה: אנחנו מתחילים בשמיים ובארץ והולכים אל עם ישראל, אחרית כראשית, ישראל שנקראים ראשית, העולם נברא בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית.
השירה מספרת את כל הסיפור.
הרב נחמני זצ"ל, מהמקובלים הספרדים, אמר שצריך ללמוד היום את שירת האזינו בה מוצפן הכל כדי להבין מה שקורה איתנו בכל הדורות.
בגלל הסמיכות ליום כיפור, ננסה להיכנס אל הפסוק האחרון של השירה ולשורש כ.פ.ר.: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" - 
רש"י מפרש: וכיפר- ויפייס. ובפרשת וזאת הברכה, על הפסוק 'ורצון שוכני סנה' - רצון הוא נחת רוח ופיוס וכך כל רצון שבתורה.
רואים זאת  בתוך הדיבור של יעקב לעשיו: 
ותרצני -ע''י מתנות ודברי ריצוי.
אכפרה פניו - אפייס אותו ואגרום לו להניח רוגזו.
מפרש רש''י: וכיפר אדמתו -ומהי אדמתו? שהיא עמו. יפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם שעשה להם האויב.
על פי הפשט.
ויותר מזה מוסיף רש''י: ומהי אדמתו? עמו. 
כשהם מתנחמים ארצו מתנחמת: "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב" (תהילים פ''ה, ב)
זאת אומרת כיפר אדמתו על ידי עמו - הפיוס עם האדמה הוא על ידי הפיוס עם העם. 
כל עוד בניה של ציון נידחים ואובדים,  אז הארץ באבל, אבלה ושוממה, מחכה לנחמה והנחמה יכולה לבוא רק על ידי שיבת ישראל לארץ, כאן, בנקודה זו נגמרת השירה. 
נחזור רגע שוב להתחלה, למעשה הבריאה. החטא הראשון בעולם היה על ידי האדמה שלא הוציאה 'עץ פרי עושה פרי' אלא 'עץ עושה פרי' ובהמשך האדמה מתקללת בגלל מעשה האדם 'ארורה האדמה בעבורך'  ומפוייסת שוב ממעשה האדם. גורל האדמה תלוי באדם, איתו היא נופלת וקמה, איתו היא נכנסת לאבל וגלות, ואיתו לפיוס וגאולה.
זה העניין העמוק של מה שקורה בשמיטה ובשנת היובל. גלות פירושה הנתק בין אדם לאדמתו שניהם נמצאים בגלות, גלות האדמה - שבניה לא עליה, והאדמה תיעזב מהם. בזמן הגלות יש ריצוי עוון,  גם מצד האדמה וגם מצד העם, כשעם ישראל חוזר לארץ ישראל לא רק בצורה של עיר מקלט אז האדמה נותנת ברכתה,  חוזרת להיות אדמתו של הקדוש ברוך הוא,  זהו תיקונה של האדמה.  לעתיד לבוא עתידים עצי סרק גם הם לתת פירות,  עניין זה שייך לגמרי ליום הכיפורים, שכל הדברים שבים אל מקומם.
נחזור אל השורש כ.פ.ר. ונראה איזה עוד פירושים יש לו חוץ מלפייס:
לכפר-מלשון לכסות. כפורת מכסה את הארון. בתיבת נח- 'וכפרת לך אותה מבית ומחוץ' ציפוי.
כפור- שכבה דקה שמכסה- דק' ככפור על הארץ.
כפרת עוון על פי רש''י- לשון קינוח וניגוב, הסרה, העברה. 
אנחנו רואים שוב כפל משמעות באותו שורש - מצד אחד כיסוי, מצד שני הסרה, זאת אומרת שיש שתי דרכים של ריצוי ופיוס: אחת לכסות על זה, להתעלם מזה: 'על כל פשעים תכסה אהבה' והשנייה: להעביר, לנגב, למחות את הפשע. ביום הכיפורים יש לנו משניהם אך עיקר עניינו למחות את כל עוונותינו.
נבקש שיתקיים בנו "וכיפר אדמתו עמו" כשעמו ושב לאדמתו,  לחיות בה כאדמתו של הקדוש ברוך הוא ומתקיים היובל שעליו מוכרז ביום הכיפורים, שכל דבר שב למקומו, מתגלה לנו שכל העוונות והסטיות והחטאים הם לא חלק מהמהות שלנו, אלא דבר נוסף שאפשר להסיר אותו, וזה בכוחו של הקדוש ברוך הוא לעשות, הוא זה שמפייס אותנו ומשהו מהפיוס הזה מתגלה כל שנה בתקופה הזאת על ידי יום הכיפורים ומושלם בפסוקים של פרשתנו.
שבת שלום ומבורך!

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.