דברים תשע"ט - נאמנים פצעי אוהב / הרב רונן טמיר

השבת אנו פותחים את ספר דברים, משנה תורה, ובו נאום הפרידה הארוך של משה מישראל. נאומו של משה נפתח בסדרה ארוכה של תוכחות לישראל, חלקן ברמז וחלקן אף במפורש, דבר שמעורר תמיהה. האם כעת, ערב פטירת משה, זהו העיתוי המתאים להזכיר לעם ישראל את עוונם?

במדרש מובא: "אמר ר' אחא בר חנינא: ראויות היו התוכחות לומר מפי בלעם, והברכות מפי משה.אלא, אילו הוכיחן בלעם, היו ישראל אומרים- שונא מוכיחנו, ואילו ברכם משה, היו אומות העולם אומרים- אוהבן ברכם. אמר הקב"ה: יוכיחן משה שאוהבן ויברכן בלעם ששונאן, כדי שיתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל."
ומוסיף ה"שם משמואל": "ונראה לפרש, דהנה ידוע שהשונא רואה תמיד את החסרונות, והאוהב רואה תמיד את המעלות, וכבתפילת הקדוש הר"ר אלימלך זצ"ל: 'שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם'. ועל כן, אם היה משה מברכם... ובעת ברכתו היה מסתכל וצופה במעלתם- היו הברכות חלות על ישראל דוקא כשהם באותה מעלה שראה אותם משה בעת הברכה, אבל לא כשהם בשפל המצב. וכן התוכחות, אם היה בלעם אורם, והיה צופה בעת התוכחה בחסרונם... היו ישראל אומרים: שונא מוכיחנו, היינו מפני שראה חסרונות שאינן בנו כל כך, ולא היה נשבר ליבם בתשובה. על כן הסב ה' את הברכות שייאמרו על ידי בלעם, שהיה שונא מוחלט, והיה מחפש בכל כוחו למצוא חסרון בישראל, ומכל מקום אף על אותם שחשבם לבעלי חיסרון היתה הברכה, ועל כן- לעולם  הברכה חלה על ישראל, אפילו כשהם חס ושלום בשפל המצב כמו שחשב אותם בלעם. וכן התוכחות על ידי משה, שאף שראה אותם ברום המעלות- אף על פי כן חדר בדברי תוכחה לתוך ליבם, ופעל זאת לדורות- שאפילו בעלי מעלה, יהיה ביכולתם לשבור ליבם בתשובה."

השנה, חל ט' באב בשבת קודש. אנו מתפללים שכבר בשנה זאת יהפוך ה' לנו את הקללה לברכה, ואת האבל ליום טוב, ונזכה כבר השנה לקיים את הנאמר במגילת איכה: "קרא עלי מועד" כפשוטו. אך עלינו לזכור, גם בהקשר זה, את דברי חז"ל שבשעת החורבן היו הכרובים מעורין(-מחובקים) זה לזה, להודיע חיבת ה' לישראל. דוקא התוכחה הגדולה היא זו שמבטאת את רוב אהבת ה' אלינו, את האכפתיות שלו כלפינו ואת הנאמנות שלו אל עמו ונחלתו. "נאמנים פצעי אוהב".

שבת שלום ומבורך!  

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.