בהר תשע"ט - שלא עשני עבד / הרב רביד ניסים

יצאנו ממצרים, מעבדות לחרות, ומיד בסמוך אנחנו פוגשים את הדרכתה של התורה ביחסנו לעובדים שאיתנו. דיני עבד עברי ודיני עבד כנעני.                     
גם שנוצרו נסיבות שגרמו לכך שאדם מישראל ימכר לרעהו לעבד, אין זה ממש עבדות "לא תעבוד בו עבודת עבד". עבד עברי הוא שכיר שעובד אצל אדונו עד לשנת היובל, אך אינו עבד שגופו קנוי לאדונו לעולם, כמו עבד כנעני- "עבדי הם ולא עבדים לעבדים".
בעולת ראיה כותב הרב קוק ש"החירות האמיתי הוא להתפתח עפ"י הטבע הפנימי בלא עירוב יסודות זרים המעיקים". על מנת לדעת איך להסיר סיגים הנדבקים בנפש, המסתירים את מהלך הנשמה הטבעי והחירותי, אנחנו לומדים להכניע את עצמנו בפני ההדרכה האלוקית המטהרת ומדייקת אותנו. "מצידם [מצד הסיגים החוצצים] הננו צריכים לקבל גם כן את העבדות הנעימה(!!), עבודת עבד לד' אלוקי ישראל... שזה הכשרון קנינו בעבדות מצרים".
כשאדם שמח בעבדות המעדנת והמחיה שבתורה, הוא מצליח להשתחרר מעבדותו ליצרים ולסיגי החיים והשיעבודים שבהם.
"קודם כל צריך להיות אדם, אדם עצמאי, אדם השולט על עצמו, אדם המופיע בצלם אלוקים שלו. 'עבדי הם ולא עבדים לעבדים'. שלילת העבדות היא הדבר היסודי שמתוכו ניתן להתגדל ולהגיע ל'והייתם קדושים לאלוקיכם". (שיחות הרצי"ה זצ"ל, לספר שמות.)

 

שבת שלום ומבורך!

 

דבר תורה נוסף מאת הרב רונן טמיר - כאן.

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.