וישב תשע"ט - ולא יכלו דברו לשלום-נזקי השנאה והצעה לתיקון / הרב דוד לחיאני

השלום בין אדם לחבירו, הוא מעל הכל.
אסתפק בשלוש נקודות המלמדות יסוד זה. 
   
א. הקב"ה שמו שלום וכשהשם בא להשרות שכינתו בבית ומוצא שם מחלוקת וויכוחים השכינה מסתלקת והבית נותר ללא השראת שכינה כי השם ששמו שלום משרה שכינתו רק במקום שיש שלום. 

ב.  מגמת כל התפילה היא השלום, התפילה כולה שלום, מתחילה בשלום ומסתיימת בשלום. 
הקדיש שלפני פסוקי דזימרא מסתיים ב"יהא שלמא רבא מן שמא... לנו ולכל ישראל, עושה שלום במרומיו הוא... יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן". 
בברכת "אהבת עולם" מתפללים: "והבא עלינו ברכה ושלום..." 
בתפילת עמידה לפני סיומה: "שים שלום טובה וברכה... כי באור פניך נתת לנו... ברכה ושלום וטוב בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל ברוב עוז ושלום ברוך אתה... המברך את עמו ישראל בשלום"
"עושה שלום...הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו...." 
ובברכת כוהנים בחזרת הש"ץ: "...ישא השם פניו אליך וישם לך שלום" 
בהוצאת ספר תורה: "...דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום: שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול: ...השם יברך את עמו בשלום..." 
לפני עלינו לשבח: " אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם... יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך וראה בנים לבניך שלום על ישראל שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול: השם עוז לעמו יתן השם יברך את עמו בשלום." 
ובקדיש שמסיים את התפילה שוב אומרים "...יהא שלמא ... עושה שלום... הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואימרו אמן. 

ג. אין לך כלי מחזיק ברכה אלא השלום, לכן אין הברכה שורה בבית שאין בו שלום, בדוק בעצמך ותראה שאותם בתים מבורכים ברוחניות ובגשמיות שם תמצא חיים של שלום לעומת זאת בתים נהרסים כי אכלה אותם המחלוקת. 
   

מה צריך כדי להשכין שלום?
תראה טוב תהיה טוב. 
לפעמים נוהגים להעיר הערות אחד לשני תוך כדי צעקות והרמת קול, אין ספק שזה מפריע, כל השאלה איך להגיב?
אם כל פעם שאחד צועק השני יגער בו ויצעק עליו כנראה שזה לא יביא להפסקת הצעקות ביניהם ואף אולי יחמיר אותם. כלל חשוב: התגובה שלנו תלויה באיך אנחנו מתייחסים אל השני שמעיר הערה האם נתייחס אליו כמי שבא להפריע או כמי שבא להועיל. התגובות שלנו והתוצאות מהתגובות שלנו מושפעות מהצורה שאנחנו רואים את האנשים שכלפיהם אנחנו מגיבים.
כעת אבהיר את הכלל על פי המקרה: 
נשתדל לראות את נקודת הטוב בשני שנוהג להעיר, נמצא את הסיבה החיובית שבגללה הוא מעיר נחשוב מה תורם כל אחד כשהוא מעיר לשני, 
למשל: אפשר ללמד על מי שמעיר בצעקות שהערך המניע שלו הוא שהוא כל כך רוצה שיהיה טוב לשני עד כדי כך שהוא נלחץ כל פעם שלהבנתו השני עושה טעות שיכולה לפגוע בו עצמו ובגלל שהוא לחוץ מכך הוא מעיר בצעקות. 
מאותו רגע שנראה את הטוב שבו לא נראה אותו כמי שבא להפריע אלא כמי שבא לעזור, שהמניע שלו חיובי, שהוא רוצה את טובתי, למרות שאף אחד לא צריך לקבל את הצעקות ראיה חיובית זו תעזור לו לדון לכף זכות את השני ולהגיב מתוך הבנה וממילא יותר בנחת.

 

שבת שלום ומבורך!

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.