ויצא תשע"ט - ויחלום והנה... / הרב יחיאל יעיש

בפרשתינו יעקב אבינו פוגע במקום (מתפלל) ומתוך כך זוכה למראה נבואי בחלום.

התורה מפרטת כל פרט בחלום ומדוע? מבאר האור החיים: "טעם אומרו והנה. להיות שאין החלום מוחלט בבחינת הצדק כי חלומות שוא הם, גם שעל כל פנים יהיה בהם תבן כי הם במראה השעמום, לזה אמר והנה פי' כי הדברים בלא שעמום ודמיונות אלא כל דבר נגלה אצלו ומבואר כיום יאיר, ואין זה דומה לשאר החלומות שרואה דבר ואינו מחליט בראייתו מה שהוא רואה, ולזה תמצא שדקדק לומר בכל פרט ופרט מהנגלה אליו בחלום והנה, גבי ראית הסולם אמר והנה סולם, גבי ראית המלאכים אמר והנה מלאכי וגו', גבי גילוי שכינה אמר והנה ה', הכוונה בזה כי היתה נבואה ממש:
בחודש כסליו יש משמעות מיוחדת לשינה וחלומות כיון שעל פי הקבלה כל חודש בשנה מקביל לחוש מסוים בנפש האדם. והחוש הנפש של חודש כסליו הוא חוש השינה. מצידה הגלוי/החמרי של השינה היא רעה לצדיקים וטובה לרשעים כיון שהיא מבטאת מצב של חדלון וחוסר מעש. כדברי הגמרא ששינה יש בה אחד משישים במיתה, דבר זה ודאי טוב הוא לרשעים ורע לצדיקים. אולם צריך לדעת שיש מידה בשינה שהיא יפה לצדיקים ורעה לרשעים". (אוה"ק, ג' ש"ג)

נתבונן במשמעות השינה מבחינה גופנית, נפשית ורוחנית.

גופנית – השינה מרעננת את הכוחות הפיזיים של האדם, ולמרות ששינה היא אחד משישים במיתה. גוף האדם אינו מתנוון בשנתו אלא אדרבא מחדש כוחות. זהו חסד ד' הנותן ליעף כח. "גם כשהחולשה גוברת, כשהכוחות הטבעיים ע"פ תכונתם הגופנית מגיעים למשבר... גם אז מופיע הוא בחסד א-ל גיבור תמים דעים זרם חיים רוחניים מהמקור העליון של הנשמה המחדש רוח גבורה ונותן כוח חדש לעמל החיים" (עולת ראי"ה)                                                                      

נפשית – השינה מיישבת את דעתו של האדם. עייפות גורמת לחוסר סבלנות ולקושי בריכוז. ואמנם עומס נפשי עלול לגרום לאדם לברוח אל השינה אולם מאידך עניינה החיובי של השינה הוא לרענן  את כוחות הנפש באנרגיות חיוביות. למעשה אדם נולד בכל יום מחדש וזוהי הברכה המחזיר נשמות לפגרים מתים. השינה מאפשרת מנוחה לנפש. גם החלומות המופיעים בשינה משפיעים על מצבינו הנפשי לטוב או למוטב. בגמרא (ברכות נ"ה): "אמר רב יהודה אמר רב ג' דברים צריך עליהם רחמים ואלו הן חלום טוב, שנה טובה ומלך טוב". הרב קוק בעין אי"ה מבאר את הצורך ברחמים על חלום טוב: "האדם יחשוב מה הנה החלומות כי אשית עליהם לב להתפלל עליהן שתהיינה טובות. אבל משגה הוא. כי מצב החלום פועל הרבה על האדם, השינה היא חלק אחד מחלקי חיי האדם. וכשיהיו חלומותיו טובים הלא יעבור עליו חלק מחייו מלאים נחת וקורת רוח, שלבד חיי שעה הטובים יפעלו ג"כ על מצב הגוף והנפש... ואיך אפשר לאמר שיהיה האדם נעזב אל המקרה במצבו השנתי, בעת שאנו רואים שתוצאות רבות לטוב ולרע נכונות לו להיות לו לעזר או ולנגדו בכלל מצבו בחיים ממעמד החלומות" .

רוחנית – השינה מאפשרת את השלמת העיכול והעיבוד רוחני מכל הרשמים שהאדם קולט מסביבתו במשך היום. הישן סוגר את עיניו ע"מ להתנתק העולם שסביבו ולתת לנפש  את מנוחתה. וכשמתעורר מברך המעביר חבלי שינה מעיני לומר שהוא מעונין לחזור ולתקשר עם העולם. הפעם הראשונה שמוזכרת השינה בתורה היא אצל אדם הראשון "ויפל ד' אלוקים תרדמה על האדם וישן... ויבן ד' אלוקים וכו' ". ע"י השינה נבראה האישה ונוספה לאדם קומה רוחנית נוספת.
מכאן למדנו שתפקיד השינה ברובד הרוחני אינה רק לאפשר את יישובם של הקניינים הרוחניים בנפש אלא השינה גם מסייעת לנו לבנות ולפתח את עולמינו הפנימי.
השחרור שלנו בשינה אינו רק מהשפעות חיצוניות אלא במובן מסוים שחרור גם מתפישת עולמינו המתבררת ונבנית ע"י המודעות העצמית שלנו לעצמנו ולעולם הסובב אותנו. המודעות היא אמנם חיונית ביותר למימוש העצמי אולם זהו  המצב הנפשי הבריא דווקא בזמן שאנו ערים. כשאדם ישן נמצא הוא במצב של אי מודעות - "השינה משחררת את האדם משיעבוד של העולם החיצוני, וע"י זה יכול הוא לפשט את נפשו בהפשטה פנימית, בכל אורך שיעור קומתו הרוחנית" (קובץ ו', ל"ג). המשמעות המעשית להבנה זו היא הכישרון והיכולת להזרים מעט שינה ורפיון לתוך ערותינו דווקא, לדעת לחלום בהקיץ. החלום חשוב למיצוי החיובי של השינה, מחקרים מגלים שאדם הישן ומפריעים לו לחלום, אין לו מנוחת הנפש. הרב קוק כותב על ערכם הגדול של החלומות: "החלומות הגדולים יסוד העולם הם, חולמים הם הנביאים... חולמים הם המשוררים... חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתיקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד' את שיבת ציון" (קוב"ג, רכ"ו).

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.