לך לך תשע"ט - התעוררות לקשר / הרבנית יעל יעקובוביץ

"ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך...והיה ברכה"

הפרשה פותחת בציווי שהקב"ה מצווה את אברהם, אך למעשה כבר בסוף פרשת נח כתוב: "ויקח תרח את אברם בנו...ויצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען..." (בראשית יא, לא).

זאת אומרת שהציווי הגיע לאחר שכבר למעשה אברהם ומשפחתו התחילו את המסע אל הארץ.

הזוהר מבאר ששורש העניין הוא סוד התערותא דלתתא, כלומר הקב"ה התגלה לאברהם אבינו והורה לו ללכת לא"י רק לאחר שאברהם אבינו התעורר על כך מעצמו!!!

זהו יסוד נפלא שהשפע מלמעלה יבוא רק לאחר שהאדם יתעורר אליו מלמטה.

כמה שונה זה מנח שרש"י מפרש:  "...לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום". מה העניין לכתוב זאת? ממתי אנו עוסקים בהשוואות???

יש פה עקרון חשוב. רש"י מסביר : "נח היה צריך לסעד לתמכו אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו..."

נח חיכה שיגידו לו מה לעשות, שיחזקו ויתמכו בו. אבל אברהם אבינו שהיו לו כ"כ הרבה נסיונות לא אמר:  "ה' אם אתה לא מזמן לי את הטובה שאני רוצה אז כבר אין לי כח לעבוד אותך..." הוא לא אמר: "טוב, גדלתי בבית של תרח, זה מורכב לעשות שינוי משמעותי... מותר לי להישאר כמו שאני".

הוא חיפש את ה' גם כשהחיים לא האירו לו פנים!!!

גם כשהיה בודד בעבר אחד של העולם, הוא החזיק בקשר עם ה' יתברך והתחזק מעצמו!!!!

יסוד ההתערותא דלתתא שייך רק בעמ"י והוא קשור לסוד הנוקבא (הנקבה) המשתוקקת אל הדכורא (הזכר).

עמ"י הוא בבחינת נקבה המשתוקקת לקשר עם הזכר, עם רבש"ע.

בכך  שהיא משתוקקת, רוצה עוד.. היא מעמיקה את הקשר ומאפשרת לזכר מקום בעולם, מאפשרת לו לתת ולהשפיע.

על אברהם נאמר: "התהלך לפני ה' והיה תמים" לכאורה אברהם הלך לפני האלוקים!!! הקדים את השפע העליון בכך שהוא פתח פתח, התעורר והשתוקק מלמטה.

לעומת נח שהתהלך "את האלוקים" במקביל אליו.

כמה כח זה נותן לנו?? הקב"ה אומר לנו: בזמן של ריחוק, של קושי, אל תוותרו! תגדילו את ההשתוקקות!!! זה המנוע לקשר!!

כך גם בזוגיות (הייתי חייבת..) האישה, הכח הנקבי מרגישה לרוב חסרה, רוצה יותר מהקשר.. זה חלק ממהותה ויש לאישה בחירה האם לומר "קשה, רחוק ביננו, אז אני מוותרת" או שהחיסרון מהווה מנוע, דרישה לקשר יותר עמוק, יותר קרוב. לא ממקום של שליטה אלא ממקום שמשתוקק לקשר. זה לא פשוט להסכים להיות במקום פגיע וחשוף שאומר "כך וכך הייתי רוצה.." ולהסכים לקבל.  בכך נותנת האישה לאיש מקום בעולם (בדורנו זו ממש עבודה זוגית!!!) ומאפשר לו ליצור קשר דרך הנתינה וההתמסרות לאשתו.

נחזור לאברהם אבינו.. אברהם הקשיב לקול הפנימי שבתוכו, לא חיכה שהכל יסתדר שכל התנאים יבשילו.

אנו מזרעו של אברהם אבינו ועלינו לשאול את עצמנו:

מה הבראשית שלי? מהם הנתונים הבסיסיים שאיתם אני עובדת? תכונות, חולשות, סיפור משפחתי וכו..

מה הנח שלי? והנעים (נעמה אשת נח)?

ועכשו מתוך כל זה לא אשב אלא אפעל,  אצא מעצמי מהנוח והנעים על מנת להתקדם, להוסיף עוד טוב בעולם..

ב"לך לך" תמיד יש משהו מפחיד, מימד של פרידה ממה שהיה, ממה שהייתי רגילה אליו. הליכה אל הלא נודע.. אך כל עוד אנו צועדות אל "הארץ אשר אראך" משתדלות ללכת בדרך ה', לעשות את רצונו גם כשקשה וחסר, יהיה זה מנוף להעמקת הקשר, נראה ברכה.

 

שבת שלום ומבורך!

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.