שופטים תשע"ח - ועשית ככל אשר יורוך

פרשת שופטים עוסקת, רובה ככולה, בסדרי ההנהגה הלאומית, ובראשם- מנגנון ההנהגה הרוחנית בישראל.

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק... למען תחיה, וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך... כי יפלא ממך דבר למשפט... וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו. ובאת אל הכהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת, והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא, אשר יבחר ה', ושמרת לעשות ככל אשר יורוך... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".

הנהגה לאומית איתנה, והנהגה רוחנית יציבה וחזקה, הם יסוד לחוסן הלאומי של עם. אך מדוע מדגישה התורה, פעם אחר פעם את מקומה של ההנהגה הרוחנית ב"מקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו"? מדוע הסנהדרין צריכה לשבת דווקא בלשכת הגזית, ומה החשיבות הכל-כך גדולה בהנהגה מרכזית אחת?

כבר הרמב"ם עמד על כך, בתחילת הלכות ממרים(פרק א', א') : "בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הֵם עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהֵם עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה, וּמֵהֶם חֹק וּמִשְׁפָּט יוֹצֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וַעֲלֵיהֶן הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז-יא) 'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ'- זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הַמַּאֲמִין בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ חַיָּב לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה הַדָּת עֲלֵיהֶן וְלִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶן".

בהמשך, מוסיף הרמב"ם על חשיבות מיקום הסנהדרין בלשכת הגזית(הלכות סנהדרין, פרק י"ד, י"ב): "אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי בָּטְלוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּ הַסַּנְהֶדְרִין וְלֹא הָיוּ שָׁם בִּמְקוֹמָן בַּמִּקְדָּשׁ".

רק במקום השראת השכינה על כלל ישראל, במקום אשר יבחר ה'- יש סמכות לחכמי ישראל להנהיג באופן שלם, כולל דיני נפשות. כוחה של ההנהגה הרוחנית בישראל, יונק מבית המקדש, מהמקום אשר יבחר ה'.

על חשיבותה של הנהגה רוחנית מרכזית בישראל, כותב הרב (עין אי"ה ברכות ב', עמ' 357): "הדעת האמיתית וההכרה של חופש הבחירה היחידית והתולדה הנמשכת ממנה... וחיוב העדר החופש בבחירה בערך הכלל ותולדתה, שיש בחוק הכלל ערך השבת כל רע לטובה, תגביר את כח הכלל ותתן עז להתרכזות ומשמעת, בין בעניינים הרוחניים בתורה והוראה וכבוד חכמים והוקרת דבריהם, בין בענייני לאום בהסכמה וזירוז, ושני אלה ביחד יבנו בית נאמן לאומה, בחומר ורוח...והנה, לעומת שני הרשמים שצריכה ההתחברות הכללית להיות חזקה בהם, מצד הרוחניות ומצד החומריות, שהיא מובן התורה והלאומיות, נמצאו שני איכויות של מרכזיות. איכות מרכז מצד האמת, היא מרכז התורה וההוראה, ששם יצא דבר ד' אמת לכל ישראל, ומרכז ההסכמה מצד השלום... כשיכיר העם את ערך ההצלחה של ההתכנסות הפרטים אל הכלל מכל צדדיה, אז יכיר שהחכמה האלוקית הכללית המתעסקת בהשלמתם של הבריות, בהכרח תקבע חותמה, חותם האמת, על מרכז הרוחני, לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא. כשאנו חפצים להכיר את רושם של קיבוץ שני הכוחות יחד, של המרכזית המוסכמת והמרכזית המאומתת, אנו מוצאים אותה בסנהדרין עצמה, מצד ערך המרכז לצד האמת- הלא ממנה יוצאה תורה לכל ישראל. אמנם זהו בדברים המוסכמים מצד בירורם, אבל במה יהיו חזקים הדברים המסופקים, שנפסקים ע"פ הרבים, 'אחרי רבים להטות', פה תסייע האמת המוסכמת, שגם היא הנה אור עולם לאומה... אז יכירו גם כן כמה גדול הוא ערך הצירוף של הפרטים אל הכלל, ולא יעלה על לב להרוס אלה הדעות הטהורות- מחוללי השלום הכללי בעולם, שהנקודה הפנימית שבהם היא הכרת כח המוסר הפרטי והכללי, שמתקבץ רק מבירור של אלה שתי הקצוות, של חופש הבחירה הפרטית, והמניעה שלה ביחש הכללות, שמזה תבוא הברכה האמיתית להגדיל יראת ד' ועבודה תמה וטהורה בקרב כל יחיד ויחיד, ולקשר את כל הפרטים באהבת עולם אל הכלל כולו".

בימים אלה, בהם מתחדד הבירור בנוגע לאופיה היהודי של מדינתנו, אנו נדרשים לחזק ולהוקיר את נושאי ההנהגה הרוחנית באומה, חכמי ישראל כולם, ובראשם- הרבנות הראשית לישראל, אותה ייסד מרן הרב קוק זצ"ל, כהנהגה המרכזית הרוחנית של האומה הישראלית, ובפרט בעניינים הנוגעים לקיומו של העם היהודי בדורות הבאים- גיור, נישואין וכשרות. כל רעיון והצעה לייעול המערכת, יידון בכובד ראש תוך אמון וחיזוק ההנהגה הרוחנית של הרבנות הראשית, היושבת בירושלים עיר הקודש.

ובזכות מינוי מנהיגים ראויים, נזכה לברכה הכתובה בפרשתנו "למען תחיה, וישרת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך", אמן.

שבת שלום ומבורך! 

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.