תזריע מצורע תשע"ח - זאת תורת הצרעת

פרשות תזריע-מצורע, עוסקות, רובן ככולן, בנגע הצרעת.

חז"ל ראו את נגע הצרעת כתופעה רוחנית, כדרך לפלוט ולהרחיק מהאדם קלקול ערכי, מוסרי וחברתי. הרמב"ם אף הגדיר את הצרעת כ"אות ופלא" שנועד לטהר את ישראל, בשלבים שונים, מצרעת הבית, דרך צרעת הבגד ועד לצרעת הגוף, מנפילה מוסרית בחטא לשון הרע.

מעניין לשים לב, כי בניגוד למצופה, כאשר הצרעת מתפשטת בכל גוף האדם, מראשו ועד רגליו- האדם טהור. "ואם פרוח תפרח הצרעת בעור, וכיסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו, לכל מראה עיני הכהן. וראה הכהן, והנה כיסתה הצרעת את כל בשרו- וטיהר את הנגע. כולו הפך לבן- טהור הוא".

מדוע במצב הקיצוני, בו הצרעת מתפשטת בכל הגוף כולו- האדם טהור?!

ננסה לבאר עקרון זה, וללמוד ממנו יסוד רוחני ומוסרי חשוב מאין כמוהו, בדרכו של הרב קוק.

מבאר הרב (עין אי"ה שבת ב', עמ' 242): "ההוראה, שעם כל הטוהר הפנימי, יוכל לפעמים איזה מין של הופעה חיצונית בלתי הוגנת לבוא- היא מתאמת לבירור של עומק אמונתם של ישראל, הגנוזה והסגולית, שאינה נסתרת מפני הקדרות והכיעור של כל מה שנראה מבחוץ".

הצרעת, מבטאת את הרע החיצוני, הנפלט מהאדם החוצה, ובהיפרדו מהגוף- מבליט ומעצים את התוך הפנימי הטהור. לכן, הצרעת היא תמיד בעור הבשר, בחלק החיצוני של גוף האדם. לעולם לא תהיה צרעת בלב, בפנימיות החיים. אכן, יש מצבים בהם נדבק באדם כיעור מסוים, אך תמיד הוא יהיה חיצוני, לעולם לא יפגום בעצמיות, במהות.

ממשיך הרב: "ועל כן בא העונש בדמות צרעת זורחת בעור הבשר מבחוץ... שההתגלות החיצונית לא תהיה מתאימה לערך השלמות הנשמתית הפנימית. והדברים מתאימים כלפי ישראל, שלעולם אור הקודש של האמונה האלוקית באור טהרתה- גנוז הוא בנשמתם פנימה...גם בעת אשר תכונת החיים בחיצוניותם היא מראה ככה, שעל זה נאמר 'אל תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש'."

הצרעת, מבליטה את העובדה שהחולשה והטומאה אינם מתאימים לטבע הישראלי, ולכן הן נפלטות מתוכה, יוצאות אל החוץ. לכן, כידוע, אין נגע צרעת לגויים אלא אך ורק לישראל.

אך מדוע כאשר מתפשטת הצרעת לכל הגוף- האדם טהור?

מבאר הרב במקום אחר (אורות הקודש ב', עמ' תנ"ד): "בכללות העולם, המעשי והרוחני, אין כל רע נמצא כי אם בערכו הבודד, אבל בקיבוץ הכל- הכל הוא טוב ממש. לא מפני ביטול ברוב, כפי החשבון הצנום, אלא מפני הערך העצמי האידיאלי".

כאן, עולה הרב להסבר חדש על הרע בכלל, ועל הצרעת בפרט. קודם, למדנו שהרע הוא חיצוני לאדם, ואינו מבטא את המהות הפנימית. לכן, תמיד תתגלה הטומאה בחלק החיצוני. כעת, מבאר הרב כי גם החלק הרע, המתגלה בחיצוניות- הוא חלק בלתי נפרד מהטוב הכולל. הרע, נראה כרע- רק במבט בודד, חלקי. כאשר מגביהים את המבט, ומתבוננים ברע ברובד הכללי- הרע הוא ממש חלק מהטוב.

ממשיך הרב: "ומובן מזה, שכל מה שהקירוב אל כל, נעשה יותר גדול התכונה- הרע מתמעט, והטוב מתגלה. ולא עוד, אלא שקיבוץ הרע, בכל חלקיו- מופיע לעומק טוב גדול מאד...כולו הפך לבן- טהור".

ככל שהמציאות מחוברת אל שורשה הרוחני- כך כל הקלקולים, שנראו כמתנגדים לקודש- מתהפכים לטובה, ומסייעים את התגלות הקדושה והטהרה. זהו החידוש הגדול שמתחדש, על פי "תיקוני הזוהר", בהיכל משיח, שם זוכים הצדיקים להפוך את המר למתוק, ואת החושך לאור.

זכינו לחיות בדור של גאולה, דור בו עם ישראל קם לתחיה ושב לארצו, דורו של משיח, כאשר הכוחות שנראו כמתנגדים אל הקודש- הופכים לכוחות מסעדים ומסייעים לבניין התורה ובניין האומה בארצה.

אנו זוכים לראות עין בעין את הכלל של "כולו הפך לבן- טהור הוא". השבוע, לפני 70 שנה, קם עם, התנער מהעפר, ומאפר המשרפות באושוויץ, וייסד את הפלא שנקרא מדינת ישראל. בוני המדינה לא היו בהכרח שומרי תורה ומצוות, המקפידים על קלה כבחמורה. דווקא עובדה זו, מחדדת את הפלא הגדול, את המהלך האלוקי המופלא, של גילוי סגולת ישראל על במת ההיסטוריה, חרף כל הקליפות החיצוניות, שאיימו להסתיר ולטשטש את הנשמה הפנימית הישראלית.

יהי רצון, שכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כך נזכה, בשנת השבעים למדינת ישראל, לגילוי שלם של קדושה וטהרה, "כולו הפך לבן- טהור הוא", אמן.

שבת שלום ומבורך!            

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.