וישב תשע"ח - כי אנוכי ידעתי את המחשבות

פרשת "וישב", העוסקת בדמותו המופלאה של יוסף הצדיק, מציגה בפנינו את סיפורה של האומה הישראלית המתהווה, בשתי קומות.

ב"קומת הקרקע"- קנאה ושנאה בין אחים, מכירת יוסף, גלגולו למצרים, עלייתו ונפילתו של יוסף מהיותו בחיר הבנים עד השלכתו לבור אשר אין בו מים, מכירתו למדיינים ולישמעלים, ובמצרים -מבית פוטיפר סריס פרעה ועד השלכתו הנוספת לבור "אשר אסירי המלך אסורים".

ובמקביל- מתחת לפני השטח, דווקא בדרך מפותלת ומסובכת, נולד זרע המשיח, נצר למשפחת יהודה.

חז"ל היטיבו לתאר זאת במדרש רבה: "כי אנכי ידעתי את המחשבות- שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, ויסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה בורא אורו של משיח".

מבאר הרב קוק: "כשיסתכל האדם בכל הסיבוכים שבהנהגות האבות, וכל הדברים הקטנים, שגרמו להיות מכשירים ליציאת מצרים וצמיחת מלכות בית דוד- עניין כתונת הפסים של יוסף, הליכת יהודה לגוז את צאנו, והחלומות של פרעה ושל שר המשקים ושר האופים...להתבונן אורחות ההשגחה העליונה מהפעולות, שבשעתן לא היה עולה על הדעת, שיש להן תכלית נשגבה. וזה ייקרא גדולה לה', כי גדול אדוננו, שלא רק הדברים הגדולים והמעשים הנעלים, שגם המובן השכלי בראשית ההשקפה היה מייחסם למעשה ה', אלא גם הדברים הרחוקים, והפעולות הנראות זרות, והמעשים הנעשים מכח סיבות אישיות בחיריות, ולפעמים גם משרירות לב הותל(-קל דעת) אשר לאדם- גם הם מעשי ה' המה, לתוצאות תכליתם הנשגבה, ולכולם יש מערכת הנהגה שמובילה יד עליון, למטרת הטובה הרוממה לאין חקר".

הקב"ה מגלגל לעיתים את ישועתם של ישראל דווקא בדרכים עקלקלות ובלתי צפויות. דווקא מעשה מביך ולא מוסרי של יהודה, הוא זה הסולל דרך לזרעו של משיח. דווקא נפילה קשה כמכירת יוסף, היא זו המובילה את תקומתו של עם ישראל במצרים. יוסף הצדיק, הוא היודע להתעלם מהמניעים האנושיים הנמוכים, ולהתרכז במגמה האלוקית הפנימית. כאשר האחים חוששים מנקמתו, הוא מרגיע אותם: "ועתה אל תעצבו, ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם". גם לאחר פטירת יעקב, מוסיף יוסף לפייסם: "אל תיראו, כי התחת אלוקים אני?! ואתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה, להחיות עם רב".

בימים ההם, בזמן הזה. אנו מלאי שמחה ותודה לה', על אירועי השבוע בזירה הבינלאומית. נשיא המדינה החזקה והמשפיעה בעולם, ארצות הברית, שנותן גיבוי והכרה בשיבת ישראל לארצו, ובכלל זה לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, קנה מקום של כבוד נצחי בדברי ימי עמנו. מי היה מאמין שדווקא מאדם שכזה תצמח ישועה לישראל?

איננו חיים בדמיונות, ואיננו סבורים שדרכנו מכאן ואילך תהיה נטולת אתגרים וקשיים. אך אין ספק, שהונחה כאן אבן נוספת, חשובה ומשמעותית, בתהליך הבניין המחודש של עם ישראל בארצו. עלינו להודות לה' על כך, ובכלל זה גם לשליחיו, ולזכור שלעיתים דווקא התהליכים החשובים באמת, מתרחשים בדרך לא צפויה.

יהי רצון שנזכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון, בבניין מקדשנו בקרוב, ברחמים גמורים, אמן.

שבת שלום ומבורך!

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.