וישלח תשע"ח - ויבוא יעקב שלם

בפרשתנו, פרשת "וישלח", שב יעקב מהגלות הארוכה בבית לבן הארמי, אל ארץ ישראל. לאחר המפגש עם עשיו, מפגש אשר חרף החששות שקדמו לו, הסתיים בשלום ובאחווה, ממשיך יעקב בדרכו ומגיע אל פאתי העיר שכם, שם הוא קונה את חלקת השדה- קרקע שלימים תהיה מקום קבורת יוסף הצדיק.

כאשר מתארת התורה את הגעת יעקב לשכם, היא מוסיפה תואר ייחודי: "ויבוא יעקב שלם עיר שכם". מה פשר הביטוי "שלם" בהקשר זה? איזה מקום נקרא "שלם"?

מבארים חז"ל: "אמר רב- שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו". המושג "שלם" לא מתאר מקום, אלא את מצבו של יעקב. יעקב מגיע לשכם שלם בכל המובנים- בגופו, בממונו ובתורתו.  

ומוסיף הרב קוק: "המובן השטחי הוא, שכל השלמה שמסתעפת אחת מחברתה- אחר כך נהפכת לחטיבה בפני עצמה, עד שהיא מסגת גבול האחרת. על כן, בנוהג שבעולם, שהשלמת הגוף, שהיא מולידה הצורך להשלמת הממון- לסוף היא נדחית מפני השלמת הממון. שהדמיון הכוזב עושה אחר כך את הממון לחטיבה בפני עצמה, עד שלא די שעל ידי הממון לא יעזר להרחיב ולחזק כוחות גופו, כי אם עוד יהרסהו על ידי רוב חרדתו על הממון והשגתו".

אנו חיים במציאות בה ישנה סכנה גדולה שהגולם יקום על יוצרו, שהעיסוק באמצעים יטשטש את הגבול שבינם לבין המטרה, והאדם ישתעבד לדבר הטפל, במקום שישעבד אותו אל המטרה העיקרית. תפקידו המקורי של הממון הוא להקל על החיים, לחסוך טרחה ולאפשר לאדם להתמקד בהשגת נחת ושלוה גופנית. בפועל, לא פעם אנו עדים לסחרור בו האדם רודף אחר הממון תוך כדי גרימת נזק לגופו ולשלוותו. זוהי דוגמה לבלבול האנושי בעולם הזה, כאשר האמצעי הופך למטרה בפני עצמה, והמטרה האמיתית נשכחת.

ממשיך הרב: "והנה, הגוף והממון- שניהם הם בסיסים טובים למעלה הרוחנית, שהיא יסוד התורה, תיקון השכל ותיקון המוסר, וכמה פעמים מזדמן שהם עומדים כאויבים זה לזה...יעקב אבינו ע"ה, היתה עיקר מגמתו להראות לכל שאין שום צד מצדדי השלמות, בין הגבוהים ובין הנמוכים, שלא יהיה האחד מחזק את חבירו כשיובן יפה, וקל וחומר שלא יהיה אחד סותר את חבירו. על כן, היתה יד ה' עמו, ובא שלם בגופו, ועם זה שלם בממונו, ומשניהם יחד מצא את הטוב הפנימי להיות שלם בתורתו- להיות למופת, כי בדרכי הצדק והאמת מתקבצות כל המעלות לֵה‎אָחֶד יחד, ואין שלימות אחת דוחה את חברתה, כי אם מפני קיצור ההבנה שבערכה ובהשגת מטרתה.

יעקב, בחזרתו מחרן, מבטא את השלמות האמיתית, שלמות של נחלה ללא מיצרים, שלמות המאגדת את כל הפרטים סביב שורשם הרוחני, ללא כיווץ וללא דחיקה של שום כח במציאות. יעקב אבינו, בחיר האבות, מגדיר מחדש את עולם החומר- הגוף והממון, כמשלים ומעצים את עולם הרוח. זו היתה בעצם מטרת הגעתו לחרן- בניית הקומה המעשית, קומת החול, שתשלים בהרמוניה את קומת הרוח והקודש.

מסיים הרב: "ומכללות כל הטוב, מושגת היא האמת הכללית, המלאה תום, 'ויעקב איש תם יושב אוהלים', מביט בעין של נדיבות ואהבה על כל מה שנמצא בו דבר טוב".

כאז כן היום, אנו זוכים לחיות בדור של שיבת ציון, דור בו חזרנו לחיים שלמים בארץ קודשנו, בו אנו נדרשים לאתגר הגדול של חיבור כל צדדי החיים אל הטוב השלם, חיבור חיי הקודש אל המציאות הממשית, הטבעית והפשוטה.

יהי רצון שנזכה לחיים מלאים, חיים שלמים, חיים טובים, במישור הפרטי והלאומי, אמן.

שבת שלום ומבורך!            

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.