נח תשע"ח - סוד תיבת נח

בפרשת נח אנו מתוודעים לאחד מרגעי השפל הגדולים בהיסטוריה העולמית, אם לא הגדול שבהם. כבר בסיומה של פרשת בראשית, מתארת התורה את השבר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ, ויתעצב אל לבו. ויאמר ה': אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה, מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמיים, כי ניחמתי כי עשיתים".

בפרשתנו, יוצאת גזירת המבול אל הפועל. הקב"ה מצווה את נח לבנות תיבה, ומקץ מאה ועשרים שנה אוסף נח "דוגמית" מכל החי והצומח אל התיבה, וכל שאר העולם נמחה במי המבול.

הרב קוק רואה בתיבת נח מודל לתיקון שורשי, ברובד העולמי וגם בזה הפרטי.

"הנה דבר התיקון קרוב הוא בלב האדם ובפיו, כדברי הכתוב 'כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו', והוא בשכל האדם ורצונו. כי באמת, שכל האדם ורצונו- מטהרתה של הנפש הקדושה הם באים, והמה חלקה ונחלתה".

השכל והרצון שבאדם מבטאים את מעלתו, את צלם האלוקים שבו. אך כיוון שהם משפיעים על הגוף החומרי, ישנה סכנה של השתלטות הצד החומרי, התאוות הגופניות, על הצד הרוחני יותר. כך אט אט מאבד האדם את נקודת האמת בחייו, ופונה אל הרווח המדומה שבחטא.

ממשיך הרב: "אבל מפני שעל כל פנים ההפסד בם מקרי(-חיצוני ולא מהותי), לכן התיקון בהם נח, כשהוא משיב אל לבו נפשו, ורוחו ונשמתו אליו יאסוף. ועניין האסיפה אליו, הוא מפנה שהנפש, שכבר סללה דרכה על כל הגוף, היא מפוזרת באמת על כל חלקי הגוף, וכיוון שכל חלקי הגוף עוותו דרכם- גם דרכה מעוותה, כשהיא שופעת עליהם".

תחילת התיקון נעוץ בהשבת הנפש אל מקורה, איסוף הכוחות למקומם הראשוני, הטהור. איסוף זה אינו כה נעים לאדם, כיוון שהדבר כרוך בכבישת הכוחות והכישרונות, ובמניעת ביטויים החופשי. "וזהו באמת עול גדול ודבר מר, כי החופש וההתפשטות ראוי ונאות לנפש, כי גם הגוף, עם כל חלקיו- מאסר גדול הוא לה, ומה גם בהיות נוסף על לחצה, לחץ שלא תתפשט כי אם על ידי תנאים מיוחדים...על כן ילך קודר בלחץ בראשית דרכו. ואם חס וחלילה יעזוב את הכוחות הפרטיים מתוך נקודתו, ללכת באשר יתהלכו- יעוו דרכם עוד, כי כל המכשולים כבר ערוכים וסדורים, וסדרים טובים עוד לא נעשו בארץ, בעמקי החומר".

השלב הראשוני מחייב גבורה גדולה, צמצום הכוחות אל תוך גבולות קשוחים וברורים, ממש כמו בתיבת נח. רק לאחר זמן, ניתן לעבור לשלב הבא.

"אמנם במעט זמן, ישובו הקווים אל טבעם, וישיגו שמחת לב מחזרתם מארץ מרחקים אל בית אמם וחדר הורתם, אז יקל לו צערו ושפלותו, ודכאות נפשו. אבל, על כל פנים ייצר לו, כי לשלח חופשי את כוחות נפשו ללכת ברחבה- עוד אי אפשר, כי לא יבשה הארץ מהמים הזידונים הצפים עליה, על כן עוד דרוש לו לעצר מחשבותיו אצלו, שלא יראו פני הרע".

לאט ובהדרגה, מתחילים כוחות הנפש לחזור אל מקומם הטבעי, המדוייק והבריא. אך עדיין, יש להיות "עם אצבע על הדופק", כדי להימנע מחזרה אל הסביבה המוכרת, סביבת החטא.

"אבל במלאת ימי מספר, וכוחות נפשו יורגלו בדרכים טובים, וממאסרם ישלחו ידם לשלוט על הנהגת החומר, עד שגם הוא יורגל באורחות יושר, וחלקיו ורוחו יהיו כלים נאים לחפץ ה'- אז לחופשי יצאו ממאסרם כלי כוחותיו, ויוכלו להגדיל ממשלתם בגוף, וירוצו ולא יכשלו".

רק בשלב האחרון, כאשר נבנו הרגלים חלופיים טובים וטהורים- רק אז ניתן לשחרר את כוחות הנפש, מתוך ביטחון כי הם ייצאו אל הפועל באופן נכון ומדוייק.

את התהליך כולו, לומד הרב מתיבת נח. "והדבר הפרטי באדם, נלמד הוא מהכלל כולו...מעניין המבול ותיבת נח...כמו שניתקן העולם כולו על ידי גידול בעלי חיים, והספקת מזונם, בתוך התיבה, רק לא היה אפשר להתפשט בעולם, מצד שמידת הדין גרמה שיהיה מבול על פני כל הארץ...אבל כשישלם העולם- יצאו חופשי מהמאסר, וכן כשישלם הגוף- יצאו חופשי אותם הכוחות. והנה, הקב"ה ברא את האדם בחכמה, והכין בטבעו כוחות לתשובה, כיוון שהתשובה קדמה לבריאת העולם, על כן שולט הוא בנפשו לכנוס אליו כוחותיו, אבל הכינוס הזה מורגש בלב בתור עצבון, ובשכל- בלחץ וקוצר רוח. אבל לא זהו התכלית, רק(-אלא) במשך התיקון צריך האדם לנסות כוחותיו, אולי יוכל לשלח חופשי, ויעבדו עבודת ה' ביתר שאת...והוא עניין שילוח העורב והיונה, שימצא האדם בנפשו דרכים, שיוכל לנסות כוחותיו בדבר שלא יהיה חשש הפסד וסכנה, כמו נח ששלח מעופפים, שכנפיהם מגינות עליהם ממי המבול. וכשיראה שהקלקול לא נתקן לגמרי- יאסוף אותם אל תיבתו, עד שידע כי חרבו פני הארץ, ואז יתיישב הרבה, עד שימצא בעצמו, שמצד כבודו של הקב"ה וקיום תורתו- ראוי לו להיחפש, וזה דוגמת מאמר ה' יתברך לנח 'צא מן התיבה'."

בחסדי ה', נפתח בתחילת השבוע הבא "זמן חורף" במדרשה. זהו זמן של התכנסות פנימה, חידוש ודיוק הכוחות, כדי שנוכל אי"ה לשחרר אותם לחופשי בעוצמה גדולה ובעוז רוח, לחיים שלמים ומדוייקים.

 יהי רצון שנזכה לחורף מלא, בריא ופורה.

שבת שלום וחודש טוב ומבורך!               

אנא הקפידו על שפה נאותה, לא כל התגובות תתפרסמנה.