0
0
דבר תורה לפרשת השבוע
מאמרים
קדושים תשע"ט - הפטרת מחר חודש / הרב בעז נתנאל
עיון בהפטרת "מחר חודש" לקראת ראש חודש אייר הבעל"ט.
תזריע-החודש תשע"ט - ביעור חמץ שלך ולא של אחרים / הרב דוד לחיאני
על חמץ רוחני וגשמי, שלי ושל אחרים.
שמיני פרה תשע"ט - טהור, לא מטומטם / הרב יהושע וידר
מהי הלשון "וְנִטְמֵתֶם"? מה השפעת העבירות עלינו? ואיך קשורות פרשיות שמיני ופרה?
ויקרא וזכור תשע"ט - אדם כי יקריב מכם / הרב רונן טמיר
השבת אנו זוכים לפתוח את החומש השלישי, חומש ויקרא, הנקרא בפי חז"ל "ספר הקרבנות". בספר זה, נעסוק בליבה הפנימית של האומה- בהשראת השכינה במשכן, מקום בו נפגשים ונושקים שמיים וארץ.
פקודי תשע"ט - לרצות ולעשות / הרב יהושע וידר
תרומה-תצווה-ויקהל-פקודי - על הדרך להגיע אל היעד...
ויקהל תשע"ט - סוד העשיה בבשורת הגאולה / הרב משה פרץ
פרשות ויקהל-פקודי הן החזרה המעשית של תכנון המשכן המופיע בפרשות תרומה-תצווה. לכאורה היה מספיק לסכם את העשיה באופן כללי. למה יש חזרה? למה אין סיכום קצר כמו בבריאת העולם?
כי תשא תשע"ט - האמת והשלום אהבו / הרב יחיאל יעיש
פרשת כי תשא פותחת במצווה של נתינת מחצית השקל המלמדת אותנו שאין שלם יותר מחצי.
תצוה תשע"ט - הקטורת / הרב שאול מלכה
מדוע מזבח הקטורת מוזכר בנפרד משאר הכלים? מה ענינה של הקטורת? ואיך זה קשור לברכת הריח?
תרומה תשע"ט - הלב הנדיב / הרב יהושע וידר
בפרשתנו אנו עוברים מהאירועים הגדולים של יציאת מצרים ומתן תורה לבניית המשכן.
משפטים תשע"ט - שמיעה וראיה במתן תורה / הרב חנניה פולק
בסוף הפרשה חוזרת התורה לעסוק במתן תורה, ומענין שבפרשיות שעוסקות במתן תורה יש הרבה ביטויים של שמיעה וראייה. מדוע גם לראות וגם לשמוע? מדוע לא הסתפק ה' רק בלהגיד את עשרת הדברות (כמו שאמר את שאר התורה- דרך משה) או רק בלהראות את הדברות?
שמות תשע"ט - כחתן היוצא לקראת כלה / הרב רביד ניסים
"מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת הכלה" - משמע שהקב"ה כבר הקדים לצאת לקראתנו ומשה רבינו מוציא אותנו אח"כ, לקראת הקב"ה. מדוע חשוב לתורה לתאר את המפגש המקדים הזה? מה הוא טומן בתוכו?
בשלח תשע"ט - שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ / הרב יהושע וידר
לאחר קריעת הים שהיתה התגלות מופלאה של גודל אהבתו של הבורא לישראל ושל יכולתו הבלתי-מוגבלת קשה מאד להבין את תלונות העם המופיעות בהמשך הפרשה.
בא תשע"ט - "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" / הרבנית מעיין הנדלר
בזמן שמשה מודיע לפרעה על מכת בכורות הוא מציין את הזמן שבו היא תתרחש: "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם". למה ציין משה את השעה המסובכת הזו?
וארא תשע"ט - עשר המכות / הרב מיכאל טוביאנו
למה יציאת מצרים היא יסוד האמונה? מה היתה מטרת המכות? למה הגאולה אז היתה ניסית ומה זה אומר על הגאולה בימינו?
שמות תשע"ט - אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה / הרב חיים פלק
"וַיַּרְא ה', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" - מה הביא להתגלות הראשונית של ה' למשה, אדון הנביאים ומהו הלימוד שלנו מתוך כך?
ויחי תשע"ט - חיי נצח / הרב דוד אמתי
כתוב בספרים ששמה של הפרשה מורה על מהותה, ואם כן היינו מצפים שהפרשה תעסוק בחייו של יעקב, אך בעיון קצר נגלה שרוב הפרשה עוסקת בפרידה מיעקב אבינו, ברכותיו ומותו.
ויגש תשע"ט - עצמיות / הרב יהושע וידר
בפרשתנו יורד עם ישראל לגלות מצרים הקשה והאכזרית. יעקב מבין שזוהי ירידה לגלות וחושש...
מקץ וחנוכה תשע"ט - סגולת השבת והבית היהודי / הרב רונן טמיר
בשבת זו, שבת חנוכה, אנו זוכים השנה להארה מיוחדת במינה: חיבור בין קדושת השבת לקדושת ישראל, המתבטאת ביכולתנו לקדש את החודשים ואת הזמנים. לא לחינם גזרו היוונים על השבת ועל ראש חודש...
וישב תשע"ט - ולא יכלו דברו לשלום-נזקי השנאה והצעה לתיקון / הרב דוד לחיאני
על חשיבות השלום בין אדם לחבירו והדרך להגיע אליו.
תולדות תשע"ט - תתן אמת ליעקב / הרב איתן קופמן
סיפור מכירת הבכורה וגניבת הדעת לכאורה, של יצחק ע"י יעקב, קשה מאד, בקריאה ראשונית. נדמה שיעקב היה צריך לרמות על מנת לזכות בברכת יצחק. מלבד השאלה כיצד יעקב רימה, נשאלת השאלה מה ערך יש בברכה שהושגה שלא כדין? האם הברכה האלקית חלה גם מבלי שהמתברך ראוי לה?
וירא תשע"ט - ערך המשפחה בישראל / הרב איתן קופמן
אחד מהיעודים של אברהם אבינו, ושל עם ישראל כולו, הוא להיות מקור ברכה לאנושות כולה. אברהם, איש החסד, דואג לצרכים הגשמיים של הסובבים אותו, כגון הכנסת אורחים, תפילה על סדום ועוד. אולם, דאגתו ותרומתו של אברהם לסביבה היא גם בהשפעתו הרוחנית והמוסרית. אחד מהנושאים בהם עלינו ללכת בדרכו של אברהם וללמד את הגויים הוא המשפחה.
לך לך תשע"ט - התעוררות לקשר / הרבנית יעל יעקובוביץ
הפרשה פותחת בציווי שהקב"ה מצווה את אברהם, אך למעשה כבר בסוף פרשת נח כתוב: "ויקח תרח את אברם בנו...ויצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען..." (בראשית יא, לא). זאת אומרת שהציווי הגיע לאחר שכבר למעשה אברהם ומשפחתו התחילו את המסע אל הארץ.
פרשת נח תשע"ט - על לחץ חברתי והשפעה סביבתית / הרב חנניה פולק
מעיקרי האמונה להאמין שלמעשינו יש משמעות רבה, שלכן על כל מעשה טוב שעשינו ועל כל פעם שבה בחרנו בטוב, ואפילו מדובר בדבר קטן ביותר, אנחנו מקבלים שכר. ולהיפך, ח"ו, על כל מעשה לא טוב שנעשה ועל כל בחירה לא טובה שנבחר ח"ו, נקבל עונש.
בראשית תשע"ט - תהא שנת עין טובה / הרב מיכאל ברום
השפת אמת בדבריו על שמחת תורה מסביר את הקשר העניינים שבין המילים שמסיימות את התורה- "לעיני כל ישראל", לבין תחילת פרשת "בראשית"- "בראשית ברא אלוקים..."
האזינו תשע"ט - בינו שנות דור ודור
במרכזה של פרשת "האזינו" עומדת השירה, המאחדת ומחברת את דברי ימי ישראל מהיותם לעם, דרך הגלות והייסורים, ועד לגאולה השלמה. שירת "האזינו" היא העוגן עליו נשען עם ישראל בשעותיו הקשות ביותר, בשנות הגלות הארוכות.
וילך תשע"ט - חזק ואמץ!
פרשת "וילך" מתארת את יומו האחרון של משה רבנו בעולם הזה, ואת הצוואה אותה הוא מותיר למשרתו הנאמן יהושע בן נון, "נער, לא ימיש מתוך האוהל". הביטוי בו משתמש משה פעם אחר פעם, הוא "חזק ואמץ". גם ביחס לאויבים יושבי ארץ ישראל, מצווה משה את ישראל...
ניצבים תשע"ח - ובחרת בחיים
פרשת "ניצבים", פרשת הברית הנצחית בין הקב"ה לעם ישראל, היא הפרשה המבטאת, יותר מכל, את הסגולה הישראלית, המעניקה ביטחון ללא סייג ביחס להשגת התכלית האחרונה. "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבבך... ושבת עד ה' אלוקיך, ושמעת בקולו... ושב ה' אלוקיך את שבותך, וריחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה... והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירישתה, והטיבך, והרבך מאבותיך. ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך, לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך, למען חייך".
כי תבוא תשע"ח - בערתי הקודש מן הבית
פרשת "כי תבוא" פותחת במצוות התלויות בארץ, ובראשם- מצוות הבאת הביכורים. בהמשך, עוסקת התורה במצוות וידוי מעשרות. "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר, וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ. וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ: בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹקָי, עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי". מצווה זו נקראת וידוי מעשרות, אך בשונה מהוידוי המוכר לנו- וידוי זה אינו עוסק כלל בעבירות ובחטאים, אלא להיפך- בסיכום חיובי של האדם, שמצהיר כי עמד בכל הדרישות הקשורות במצוות המעשר.
כי תצא תשע"ח - והיה אם לא תמצא חן בעיניו
פרשת "כי תצא" משופעת במצוות רבות, יותר משבעים במספר. ביניהן, כמה וכמה העוסקות בענייני נישואין ומשפחה- אשת יפת תואר, דיני ירושה, הנהגות החתן בשנה הראשונה, גירושין וייבום.
שופטים תשע"ח - ועשית ככל אשר יורוך
פרשת שופטים עוסקת, רובה ככולה, בסדרי ההנהגה הלאומית, ובראשם- מנגנון ההנהגה הרוחנית בישראל.
ראה תשע"ח - בנים אתם לה' אלוקיכם
פרשת "ראה" עוסקת, בעיקרה, במעלת ישראל וסגולתם. מעמד הברכה והקללה, איסור עבודה זרה, הזיקה אל המרכז הרוחני- "המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו", מאכלות אסורות ועוד. במרכזה של הפרשה...
עקב תשע"ח - לא תחסר כל בה
פרשתנו, פרשת עקב, פותחת בשבחה של ארץ ישראל. "כִּי ה' אֱלֹוקיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ".
ואתחנן תשע"ח - ה' אלוקינו ה' אחד
בפרשתנו, פרשת ואתחנן, מובאת אחת הפרשיות החשובות בתורה- קבלת עול מלכות שמיים, ומצוות אהבת ה', פרשיה אותה קבעו חז"ל כחלק מרכזי בתפילה.
דברים תשע"ח - הואיל משה באר
בפרשתנו, פרשת דברים, נאומו האחרון של משה רבנו, ערב הסתלקותו. ספר דברים כולו מביא את נאומו זה של משה רבנו, נאום שהחל בא' בשבט והסתיים בפטירתו בז' באדר.
מטות מסעי תשע"ח - זה הדבר אשר ציוה ה'
פרשתנו, פרשת מטות-מסעי, פותחת בענייני נדרים, בכח הדיבור של האדם והשפעתו על המציאות. גם בהמשך הפרשה, מתוארת הנקמה במדיין, הקשורה, כמובן, לתיקון עצת בלעם המדייני, שניסה להחטיא את ישראל בפיו.
פינחס תשע"ח - את בריתי שלום
פרשתנו, פרשת פינחס, פותחת בברית השלום לה זוכה פינחס בן אלעזר. "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן, אמור: הנני נותן לו את בריתי שלום. והיתה לו, ולזרעו אחריו, ברית כהונת עולם, תחת אשר קינא לאלוקיו, ויכפר על בני ישראל".
בלק תשע"ח - ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו
השבת, בפרשת בלק, אנו מתוודעים להשגחת ה' עלינו, ולשמירתו אותנו, כנגד כל המקטרגים והמשטינים עלינו.
חקת תשע"ח - שמעו נא המורים*
בפרשתנו, פרשת חוקת, מתרחש אחד האירועים המשמעותיים בדברי ימי ישראל. משה, אהרן ומרים, המנהיגות העליונה של עם ישראל- מפנים את מקומם. אהרן ומרים מסתלקים לבית עולמם, ועל משה נגזרת הגזירה שלא להכניס את ישראל לארץ הקודש.
קרח תשע"ח - כל העדה כולם קדושים
פרשת קרח, שרובה ככולה עוסקת במחלוקת קרח ועדתו, מלמדת אותנו על חשיבות הגבולות בין תחומים במציאות, ובעיקר בין הקודש והחול.
שלח תשע"ח - מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה
בפרשת שלח, פוקד את עם ישראל אחד המשברים הגדולים בתולדותיו- חטא המרגלים, המאיסה בארץ חמדה, שגררה אחריה בכיה לדורות- עיכוב של ארבעים שנה בכניסה לארץ, וכל החורבנות והצרות שארעו לאבותינו ולנו במהלך ההיסטוריה ביום הנורא, יום תשעה באב.
בחוקותי תשע"ח - שתהיו עמלים בתורה
פרשתנו, פרשת בחוקותי, מסיימת את ספר ויקרא- חומש השראת השכינה במשכן ותורת הכהנים. בפרשה, מבוארות בפירוט ההשלכות הלאומיות של הליכה בחוקות התורה, ולעומת זאת- של מאיסה בחוקות אלה.
בהר תשע"ח - ושבתה הארץ שבת לה'
פרשת "בהר סיני", אותה נקרא אי"ה בשבת זו, פותחת במצוות השמיטה.
אמור תשע"ח - מילה זו מילה
פרשת אמור, אותה נקרא אי"ה בשבת זו, עוסקת כל כולה בחיבור שבין שמיים וארץ. כל הפרשיות בפרשת אמור, נוגעות כולן בעניין זה.
אחרי מות קדושים תשע"ח - לא תכלה פאת שדך
השבת אנו קוראים את פרשות אחרי מות-קדושים, שתי פרשות המרוממות אותנו אל מדרגת הקדושה. פרשת אחרי מות עוסקת בעיקר בגבולות הנדרשים כדי לגשת אל הקודש באופן מדוייק ונכון...
תזריע מצורע תשע"ח - זאת תורת הצרעת
פרשות תזריע-מצורע, עוסקות, רובן ככולן, בנגע הצרעת. חז"ל ראו את נגע הצרעת כתופעה רוחנית, כדרך לפלוט ולהרחיק מהאדם קלקול ערכי, מוסרי וחברתי.
צו תשע"ח - זאת תורת העולה
פרשת צו, ממשיכה בפירוט הקרבנות השונים, ובאופן ההקרבה למעשה. בראש הקרבנות- מתואר קרבן העולה. "זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה, על המזבח, כל הלילה עד הבוקר, ואש המזבח תוקד בו".
ויקרא תשע"ח - תורת כהנים
ספר ויקרא, בו אנו זוכים השבת לקרוא, עוסק, רובו ככולו, בעבודת הכהנים בבית המקדש. פרשת השבוע מתארת בפרוט רב את רוב סוגי הקרבנות- תודה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם.
ויקהל פקודי תשע"ח - הוקם המשכן
השבת, אנו זוכים לסיים את ספר שמות, ספר הגאולה, בתיאור השראת השכינה בתוך בני ישראל באופן קבוע.
כי תשא תשע"ח - אות היא לעולם
בפרשת כי תשא, אנו מתוודעים, בין השאר, למעלתה וקדושתה המיוחדת של השבת.
תצווה זכור תשע"ח - לא תשכח!
אנו קוראים בשבת זו את פרשת "זכור", ומקיימים בכך מצוות עשה מדאורייתא של זכירת מחיית עמלק. מצוות עשה זו דורשת מאיתנו התבוננות: מדוע כל כך חשוב לזכור את מעשה עמלק?
תרומה תשע"ח - ויקחו לי תרומה
לאחר מעמד הר סיני, בו זכו ישראל להתגלות קולקטיבית ישירה, אך חד פעמית, של הקב"ה, מגיעות פרשיות המשכן המשרטטות את המתווה להשראת שכינה קבועה ורצופה. "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם".
משפטים תשע"ח - מי גילה לבני רז זה?
לאחר השיא הרוחני של מעמד הר סיני, כפי שמתואר בפרשת יתרו, אנו צוללים בפרשת משפטים אל פרטי הפרטים של חיי המעשה. עבד עברי, דיני נזיקין, שומרים- הם רק חלק קטן מהנושאים ההלכתיים הסבוכים בהם עוסקת פרשתנו.
יתרו תשע"ח - ממלכת כהנים וגוי קדוש
בפרשתנו, מגיע עם ישראל אל הר סיני, שם מתרחש מעמד מכונן וייחודי בעל משמעות אדירה לדורות- התגלות אלוקית והשראת שכינה על אומה שלמה. מעמד זה מאמת באופן סופי ומוחלט את נבואת משה...
בשלח תשע"ח - עמוד הענן ועמוד האש
עם ישראל יוצא ממצרים. לאחר מאתיים ועשר שנות גלות, ולאחר שעבוד נורא, רוחני וגשמי, יוצאים בני ישראל מעבדות לחירות, וצועדים אל הלא נודע.
בא תשע"ח - כי לא בחיפזון תצאו
בפרשת "בא" מגיעה לקיצה גלות מצרים, לאחר מאתיים ועשר שנים. הציווי על אכילת קרבן פסח, "ואכלתם אותו בחיפזון", מתאר את האוירה הכללית של בני ישראל ביציאת מצרים- אוירה של חיפזון, מהירות ושינוי חד מעבדות לחירות.
וארא תשע"ח - הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמע אלי פרעה
פרשתנו, פרשת "וארא", נשלח משה אל פרעה על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים, כאשר ברקע משבר אמון חריף וקיצוני בין משה עצמו לבני ישראל.
שמות תשע"ח - לכל איש יש שם
פרשת "שמות", הפותחת את החומש השני, המכונה בפי חז"ל "ספר הגאולה", עוסקת בקושי השעבוד במצרים, לאחר פטירת יוסף ואחיו. עם ישראל נאנק תחת עבודת הפרך, זועק לקב"ה לישועה, ומשה נשלח לבשר לישראל על האור שבקצה המנהרה...
ויחי תשע"ח - לישועתך קיויתי ה'
פרשתנו, פרשת ויחי, חותמת את ספר בראשית, ספר הבריאה והאבות. כאשר נפרד יעקב אבינו מבניו, לפני מותו, הוא מברך כל אחד ואחד מהם בברכה הראויה לו.
ויגש תשע"ח - ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף
השבת, פרשת "ויגש", מתרחש המפגש המחודש והמרגש עד מאד בין יוסף ואחיו, מפגש שבעקבותיו מתחילה, למעשה, גלות מצרים, עליה הובטח אברהם בברית בין הבתרים.
מקץ תשע"ח - והנה חלום
פרשת מקץ מתארת את עלייתו המופלאה שליוסף הצדיק, מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, מתחתית הבור אל פסגת המלוכה במצרים.
וישב תשע"ח - כי אנוכי ידעתי את המחשבות
פרשת "וישב", העוסקת בדמותו המופלאה של יוסף הצדיק, מציגה בפנינו את סיפורה של האומה הישראלית המתהווה, בשתי קומות.
וישלח תשע"ח - ויבוא יעקב שלם
בפרשתנו, פרשת "וישלח", שב יעקב מהגלות הארוכה בבית לבן הארמי, אל ארץ ישראל. לאחר המפגש עם עשיו, מפגש אשר חרף החששות שקדמו לו, הסתיים בשלום ובאחווה, ממשיך יעקב בדרכו ומגיע אל פאתי העיר שכם, שם הוא קונה את חלקת השדה- קרקע שלימים תהיה מקום קבורת יוסף הצדיק.
ויצא תשע"ח - אין זה כי אם בית אלוקים
פרשתנו, פרשת "ויצא", יוצא יעקב למסע ארוך, מסע ממנו ישוב לאחר עשרים שנה בבית לבן הארמי, חמוש בכוחות מעשיים ובכישורים להנהיג את בית ישראל.
תולדות תשע"ח - עשו שונא ליעקב
בפרשת תולדות, אנו פוגשים את הדור השלישי לאומה הישראלית- יעקב אבינו, בחיר האבות. לידת יעקב ועשיו, מכירת הבכורה ליעקב ובהמשך הפרשה- ברכתו של יצחק ליעקב.
חיי שרה תשע"ח - חיים עד העולם
שמה של פרשת השבוע, פרשת חיי שרה, אותה נקרא בעז"ה השבת, נשמע מעט אירוני. בפרשה אנו נפרדים משני הדמויות המרכזיות בחיי האומה- אברהם ושרה, אשר נפטרים לבית עולמם. מדוע, אם כן, נקראת הפרשה דווקא בשם זה?
וירא תשע"ח - וישכם אברהם בבוקר
בפרשת "וירא" אנו ממשיכים לעסוק בדמותו המופלאה של אברהם אבינו, איש החסד. אברהם, שמסר את כל כולו לקריאה בשם ה' ולהופעת אור המוסר, הצדק והחסד על כלל האנושות, מוצא את עצמו נלחם בכל כוחו להצלת אנשי סדום, הרעים והחטאים.
לך לך תשע"ח - חסד לאברהם
בפרשת לך לך אנו פוגשים באישיותו המופלאה של אברהם אבינו, אברהם העברי, עליו דורשים חז"ל שהיה מעבר אחד של העולם, כאשר כל העולם כולו מעברו האחר.
נח תשע"ח - סוד תיבת נח
בפרשת נח אנו מתוודעים לאחד מרגעי השפל הגדולים בהיסטוריה העולמית, אם לא הגדול שבהם. כבר בסיומה של פרשת בראשית, מתארת התורה את השבר...
בראשית תשע"ח - בראשית ברא אלוקים
בסימנא טבא, אנו מתחילים שוב מבראשית. כבכל שנה, אנו מנסים לראות את האור שבפרשת השבוע, דרך פרשן אחד, במשך כל השנה. השנה, נשתדל אי"ה להתבונן בפרשה על פי האור המיוחד של אור האורות, מרן הראי"ה קוק זצ"ל.
בהעלותך תשע"ח - להודיע שבחו של אהרן שלא שינה
פרשת בהעלותך פותחת בציווי הקשור במנורה. "בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". בהמשך, מפרטת התורה, לכאורה בהרחבה יתירה, את יישומו של הציווי. "ויעש כן אהרן, אל מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציווה ה' את משה". מדוע לא להסתפק בניסוח כמו "ויעש כן"?
נשא תשע"ח - וישם לך שלום
פרשת נשא עוסקת, רובה ככולה, במקרי קצה בחברה. צרוע, זב, טמא לנפש, מועל בקודשים, אישה סוטה, נזיר, ולבסוף - ברכת הכהנים לישראל. "כה תברכו את בני ישראל, אמור להם: יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
במדבר ושבועות תשע"ח - בשם אלוקינו נדגול
זכינו השנה, וחג השבועות, זמן מתן תורתנו, מחובר לקדושת פרשת במדבר, פרשת הדגלים, הפותחת את החומש הרביעי בתורה - חומש הפקודים. ננסה לחבר את הדברים, לאורו של הרב קוק.
פרשת אמור תשע"ז
וספרתם לכם פרשת אמור עוסקת כולה בחיבור שבין העולם הרוחני לגשמי, כפי שמתבטא בכח הדיבור המחבר בין המחשבה למעשה...
פרשת תזריע מצורע תשע"ז
אשה כי תזריע וילדה זכר השבת נקרא את פרשת "תזריע", העוסקת כולה בטומאה וטהרה, של יולדת ומצורע. השבוע אנו זוכים לחגוג 69 שנות גאולה, בהקמת מדינתנו האהובה, מדינת ישראל....
פרשת אחרי מות קדושים תשע"ז
ונטעתם כל עץ מאכל השבת נקרא את פרשות "אחרי מות-קדושים", בהן מדריכה אותנו התורה כיצד לזכות לקדושה, במישור הפרטי ובמישור הכללי. פרשת "אחרי מות" עוסקת בדיוק הנדרש מהבאים אל הקודש, ופרשת "קדושים" עוסקת בעיקרה במצוות בין אדם לחבירו, שהן הדרך להתכלל בכלל ישראל קדושים....